1037. מכל מקום, מדבריו של התובע, קשה לקבוע ממצא ברור, האם נעצר ברמאללה או בכפר. עול הראיה ביחס למקום המעצר, מוטל על התובע, והוא לא עמד בנטל זה.
על כן, המשך הדיון יבוסס על ההנחה כי התובע נעצר ברמאללה, המצויה בשטח A.
1038. מאחר ואין חולק כי התובע אינו מחזיק בתעודת זהות ישראלית, אלא בתעודה של תושב יהודה ושומרון (תעודת זהות כתומה), הרי שגורלו של תיק זה יוכרע, אם כן, בהתאם לנתונים שהוכחו בתיק, האם עילת המעצר הינה בסמכותה של הנתבעת, אם לאו.
יובהר כי מקום המעצר הנקבע, הוא שטח A מחייב ניתוח של עילת המעצר באופן שתואר על ידי בפרק ט (5) לעיל.
כא.3.9 עילת המעצר
1039. עילת המעצר, לפי תצהירו של התובע, היא שיתוף פעולה עם השב"כ ורצח של אנשים ששמם לא ידוע לו. בעמ' 3 לתצהיר מיום 18.1.11 (ת/103א) הסביר התובע אודות עילה זו:
--- סוף עמוד 107 ---
"החוקרים של הרשות הפלסטינית אמרו לי כי עבדתי עם השב"כ הישראלי והרגתי אנשים. הם לא אמרו לי שמות של אנשים שלטענתם הרגתי אותם...".
1040. מאידך גיסא, בעמ' 49, לפרוטוקול מיום 5.6.11, אמר התובע את הדברים הבאים:
"ש. כשעצרו אותך, מה אמרו לך?
ת. אמרו לי אתה משתף פעולה (ג'שוס).
ש. ומה אמרו לך?
ת. רק את המילה משתף פעולה.
ש. לא אמרו לך שרצחת אנשים?
ת. לא.
ש. מתי בפעם הראשונה אמרו לך שרצחת אנשים?
ת. כאן, בבית המשפט שמעתי את זה".
1041. בעת עדותו של התובע, ביום 5.6.11, הציגה הנתבעת מסמך לפיו עולה כי התובע נשפט בהיעדרו, במשפט שהסתיים בשנת 2010, בתחומי הרש"פ. בסיומו, נגזרו עליו 40 שנות מאסר.
1042. על אף בקשת בית המשפט מהנתבעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, המתייחס למסמכים הקשורים לעד ולפסק הדין מיום 7.7.10, כולל כתבי הטענות במסגרתו – לא הגישה הנתבעת מאום.
--- סוף עמוד 108 ---
עניין זה נזקף לחובתה, ואילו היה העד מציג גרסה עובדתית קוהרנטית לאישומים כנגדו, ייתכן כי הייתה נפקות מעשית לחסרונם של המסמכים שתיארה הנתבעת.
ברם, גם מדבריו של העד לא ניתן להבין במה בדיוק הואשם; מתצהירו עלה כי הוא ידע שמואשם ברצח, ואילו בפני בית המשפט העיד כי הואשם בשיתוף פעולה בלבד, וכי הפעם הראשונה שהבין כי מיוחס לו רצח, הייתה כאשר הופיע בפני בית משפט זה.
1043. הנתבעת אף היא אינה מזכירה עילת מעצר של שיתוף פעולה, ובשאלה 6 לתצהיר התשובות לשאלון התובע, מטעם מר פואז אבוזר, אשר ניתן מטעם הנתבעת, מוזכרת אך ורק עילת הרצח, כעילת המעצר.