1202. המצהיר כותב, כי מי שהיה האחראי הראשי בכל שטחי הרש"פ לפעילות הגופים שחקרו את התובע, בעת כליאתו של התובע, היה המנוח אל הינדי, ראש המודיעין הכללי. אך המצהיר אינו זוכר שמות של חוקרים או את שמות האחראים על החוקרים.
כג.2.6 תצהיר מועצתם חאמד קשוע
--- סוף עמוד 141 ---
1203. תצהיר עדות ראשית שני של הנתבעת, שהוגש על ידי מועצתם עבד אללה חאמד קשוע, נחתם על ידו ביום 30.07.2015. כאמור, בראשית התצהיר, המצהיר עבד בחטיבת המחקר של המודיעין הכללי, בין השנים 1996-1998, ומשנת 1998 עד 2001, שימש כחוקר במודיעין הכללי בקלקיליה. משנת 2001, לאחר הפלישה הישראלית לאזור יהודה ושומרון, עבד בביטחון המוסדות, עד לשנת 2008. בשנת 2008 פרש לגמלאות.
1204. המצהיר כותב בתצהירו, כי התובע נעצר פעמיים על ידי הרש"פ.
בפעם הראשונה בקלקיליה, בשנת 1996, באשמת גרימת נזק לרכוש, לרבות: שריפת תחנה חשמל וזריקת אבנים לבתי אנשים, וגיוס בחורות לעבוד עם השב"כ.
במסגרת המעצר הראשון, נכתב בתצהיר, כי הוגש נגד התובע כתב אישום, בגין העבירות הנ"ל, והתובע נשפט לשלוש שנות מאסר, אותן ריצה התובע בכלא שכם.
1205. המעצר השני ארע, על פי התצהיר, במהלך חודש 08.2001. התובע נלקח מביתו בכפר, על פי צו מעצר שהוצא על ידי המודיעין הכללי, בחשדות של שיתוף פעולה עם ישראל וביצוע עבירות לפי החוק הפלסטיני.
1206. המצהיר קשוע הנ"ל, כותב בתצהירו, כי הוא זה שחקר את התובע, אישית, ובתום החקירה הוגש נגד התובע כתב אישום, בגין עבירות של בגידה והפרות סדר. התובע חתם בפניו, כחוקר, על הודאתו, וזאת לאחר שהוא כתב את הדברים שיצאו מפיו של התובע. בעוד התובע ממתין למשפט האמור, כוחות צה"ל פלשו למתקן הכליאה שבו היה מוחזק התובע, והתובע שוחרר על ידי כוחות צה"ל.
1207. לדברי המצהיר, בחקירתו הנ"ל הודה התובע, מרצונו החופשי, ללא לחץ ועינויים, בחשדות שיוחסו לו, ובכללם, בעבירות של שיתוף פעולה עם ישראל, מסירת מידע לאויב, ועוד עבירות על החוק הפלסטיני.
לגירסת המצהיר, מדובר בעבירות על החוק הפלסטיני, שבגינן ניתן לעצור ולהעמיד לדין. ואכן, הוצאו צווי מעצר נגד התובע, בהתאם, וגם הוגש נגדו כתב אישום.
--- סוף עמוד 142 ---
1208. המצהיר מדגיש בתצהירו, כי הוא היה האדם היחיד שחקר את התובע, במהלך תקופת מעצרו. לדברי המצהיר בתצהירו, נעים זומארי, מהמודיעין הכללי מכפר..., לא היה מעורב במעצרו או בחקירתו של התובע.