ש. מקודם שאלתי אותך על המעצר הראשון, במה הודית. אמרת בכל מה שאמרו לי אמרתי כן. שאלתי אותך מה ספציפית, אמרת אני לא זוכר, עכשיו אתה פתאום זוכר?
ת. בגלל כל מה שקרה, כל מה שאמרו לי אמרתי כן. וזה כולל שזרקתי אבנים על השכנים, כל השרפות שהיו בכפר, כל המעצרים שהיו בכפר, ואני אמרתי כן. אנשים נעצרו על ידי השב"כ ואני אמרתי כן, אמרתי אני. אפילו אנשים שנרצחו אמרתי כן, אני.
--- סוף עמוד 150 ---
ש. למה אמרת את הדברים האלה?
ת. אי אפשר להגיד לא. כי אני חוזר לעונש ומקבל מכות עד שאני אגיד כן".
1248. התובע הבהיר יפה, כי הוא לא ביצע את אשר יוחס לו על ידי הרש"פ.
לדברי התובע – שבנקודה זו נראים מסתברים והגיוניים – כל הסיבה לכך שהודה במעשים שייחסו לו חוקרי הרש"פ, הייתה, משום שהבין כי בהודאה זו יצליח להתחמק מן העינויים שהופעלו עליו על ידי חוקרי הרש"פ.
1249. אני סבור, כי מילותיו המפורשות של התובע, והסברו האמור, הם ברורים דיים. אינני מקבל את טענות הנתבעת בנקודה זו. הנתבעת בחרה לתת להן פרשנות עצמאית, שאיננה מתיישבת עם ההקשר ועם מכלול הנסיבות.
כג.2.11 ייצוג על ידי עורך דין
1250. לטענת הנתבעת, הודה התובע, כי הוא יוצג על ידי עורך דין, והיא מתבססת על עדותו, בעמוד 1060.
1251. גם כאן, אני סבור, כי באי כוח הנתבעת, קוראים בעדות התובע, דברים שלא אמר, ושלא מתיישבים עם מכלול עדותו.
התובע הסביר, פעם אחר פעם, שהוא לא היה מיוצג על ידי עורך הדין, בהליך משפטי, בין אם מדובר בהליכי מעצר ובין בייצוג בהליך פלילי. התובע הדגיש, שוב ושוב, כי עורך הדין היחיד שפעל בעניינו, היה עורך דין שפעל כמתווך, והעביר את כספי השוחד לשם שחרורו (ראה: עמ' 1040, לפרוטוקול מיום 30.1.14).
1252. לאור עדות ברורה זו, הגעתי למסקנה, כי יש לדחות את טענות הנתבעת, בעניין ייצוג התובע על ידי עורך דין לעניין המעצר, מכל וכל.
כג.3.11 המעצרים
--- סוף עמוד 151 ---
כג.1.3.11 אזרחות התובע ומיקום המעצר
1253. הבחינה הראשונה במעלה היא בחינת אזרחותו של התובע. בחינה זו עשויה להיות רלבנטית לכלל המעצרים ולכן היא תעשה במאוחד.
ביחס לאזרחותו אמר התובע בתצהירו מיום 12.8.08 כי: "אין לי תעודה מזהה כלשהי, התעודה האחרונה שהייתה לי נלקחה ממני על ידי הרשות הפלסטינית, בעת שהמוחבראת הפלסטיני עצרו אותי ומשנת 2002 אין לי יותר קשר לרשות הפלסטינית.
1254. הבחינה השנייה במעלה, היא בחינת מיקום המעצרים; מהחומר הנמצא בפניי, ובהתבסס על טענות התובע, עולה, כי כל המעצרים, בוצעו, לטענת התובע, כאשר הוא נלקח מבית הוריו, שבכפר..., המצוי בשטח B, שבו האחריות הביטחונית היא של מדינת ישראל. על כן, גם בחינה זו הינה רלבנטית לכל המעצרים באותה המידה, והיא תעשה במאוחד.