1295. כלומר ממעצר שעילתו הייתה בסבירות, שימוש אסור בסמים השתחרר התובע במועד עליו הצהיר כי השתחרר במעצרו השלישי. יש בכך כדי להניח את הסברה כי עילתו של המעצר השלישי (ככל שהיה נפרד ממעצרו השני), הייתה אף היא קשורה לשימוש אסור בסמים.
1296. יתירה מכך, בהודאתו של התובע בפני הרש"פ הוא ציין כי שוחרר מהמעצר לאחר ששילם, באמצעות חבר, סכום של 1,000 דינר, ובעמ' 9 לתצהירו של התובע, מיום 5.3.03 שהוגש בפניי, הוא ציין שוב כי במעצרו השלישי שילם סכום של 1,000 דולרים, כדי להשתחרר מן המעצר. גם סכומי הכסף המצויינים על ידו, מטרידים מבחינת הזהות שביניהם ומעלים ספק שמא התובע מתבלבל בדבריו ונוקב בסכומים המוכרים לו ממעצרים אחרים.
--- סוף עמוד 167 ---
1297. הדעת נוטה אם כן, לסברה כי עילתו של המעצר השלישי הינה אותם הסמים שהחביא התובע כדי לטמון פח לאדם אחר, יותר מאשר לסברה כי עילתו של המעצר הייתה עילה ביטחונית (זאת מעבר לכך שטענה לעילה ביטחונית ביחס למעצר השלישי לא נשמעה בפניי כלל).
1298. לאור הראיות שהובאו בפניי, לא אוכל לקבוע כי אכן התבצעו שני מעצרים שונים ונפרדים, המכונים בפי התובע המעצר השני והשלישי, ומכל מקום לא אוכל לקבוע כי עילת מעצרו השלישי של התובע קשורה לביטחון האזור דווקא, ולא לאותה עלילה שניסה התובע להעליל אודות אדם אחר, ושקשורה בצריכת סמים.
1299. לפיכך, לא נראה כי לתובע עילת תביעה נזיקית בתיק שבפניי, בגין המעצר השלישי, ומכל מקום אין הוא בסמכותו של בית משפט ישראלי.
כג.4.2.3.11 המעצר הרביעי
1300. תיאור המעצר הרביעי, אליבא דתובע, כתוב בעמ' 9 לת/451א:
"בתאריך 5.8.01, נחטפתי על ידי אנשים של מערכת המודיעין הפלסטיני אל מוחבראת, מהכפר, והעבירו אותי לקלקיליה והכניסו אותי לחקירה והפעם השיטה העיקרית שלהם הייתה למנוע אותי לישון, ובשיטת "אל שבח", כמה זה אפשרי. השיטת ה"שבח" לעמוד על רגלים ולהרים ידיים למעלה, הייתה נמשכת משעה שבע בבוקר עד השעה עשר בלילה, עם מנוחה על הכיסא למשך חמש דקות שלוש פעמים ביום. אחרי השעה עשר היה צריך לשבת על הכיסא עד השעה שתיים בלילה, ואז היה צריך לישון עד השעה ארבע לפנות בוקר, ואחר כך לחזור לשבת על הכיסא עוד פעם, עד השעה שבע בבוקר. וכל זה עם קללות שלא נגמרו, והמכות נמשכות. וזה לתקופה של יותר משבעה חודשים, ובמיוחד עד תאריך 13.3.02, שבו נכנס צה"ל לקלקיליה".
1301. וכך אמר התובע בעדותו (עמ' 1038, לפרוטוקול מיום 30.1.14):