התובע הסביר בעדותו הנ"ל, כי הבלבול בעובדות נבע מכך שטרם הניתוח הוא נכלא במשך שלושה שבועות באזיקים בידיים וברגליים, שהה בצינוק בכלא ג'נד בשכם, וחיכה שיקחו אותו לבית החולים. לבסוף, כאשר נלקח התובע, לפי עדותו, לבית חולים רפידיה בשכם, שהה שם יום אחד, לשם ביצוע הניתוח באזור הישבן; אחרי הניתוח, לא נשאר התובע בכלל בבית החולים, אלא חזר לכלאו, לאחר 24 שעות.
3447. התובע העיד, כי היה עצור בידי הנתבעת כחמש שנים. הוא נעצר בעילה שהיה משתף פעולה עם ישראל. אך הוא אמר בעדותו בדיון בבית המשפט, כי מעולם לא עבד עם מדינת ישראל, והודה בהאשמות אלה של הרש"פ כלפיו, רק בגלל העינויים שעבר.
3448. עונשו של התובע נגזר ל-15 שנות מאסר.
3449. טרם מעצרו, העיד התובע, כי היה גר בכפר..., ומעצרו התבצע בדרך הבאה: אנשי המשטרה הזמינו אותו לתשאול קצר, והוא הגיע לתחנת המשטרה בעיר שכם. כאשר הגיע לשם, עצרו אותו. חקירתו התנהלה במרכז של המשטרה, ולא בכלא. שם עינה אותו גנרל "ג'יהאד אלסמי", שהיכה אותו באלה.
--- סוף עמוד 91 ---
3450. התובע סיפר בעדותו, כי חקירותיו והעינויים שהתלוו אליהן נמשכו שבעה חודשים. לאחר מכן נערך כנגדו הליך משפטי בו, מחמת העינויים הקשים שעבר, הוא הודה שהוא משת"פ.
3451. התובע סיפר בעדותו, כי האישומים הנוספים, מלבד אישום הנוגע לשיתוף פעולה, היו עבירות טרור: חטיפת אנשים. התובע נשאל, האם האשימו אותו גם בהחזקת נשק, וענה שאין לו בכלל נשק.
3452. התובע העיד, כי הפעם הראשונה בה ראה את כתב האישום, הייתה בבית המשפט, בשנת 1997. ההליך נגדו חולק לשלושה דיונים, אשר ארכו, בכל פעם – רבע שעה בלבד. גם בעדותו בפניי הסביר, התובע כי הודה בבית המשפט של הרש"פ, רק מחמת העינויים.
3453. את נציגי ארגון הצלב האדום ראה התובע, לפי עדותו הנ"ל, בפעם הראשונה רק לאחר שלושה ארבעה חודשים. הוא הסביר, כי כאשר מישהו נחשף לעינויים ויש על גופו סימני עינויים, לא מראים אותו לצלב האדום. אנשי הצלב האדום היו אצלו, לאחר העינויים. הוא גם סיפר לצלב האדום שהוא עונה, ואמר בהמשך עדותו בעניין זה כי ארגון הצלב האדום אף פעם לא מצהיר על אדם שעבר עינויים, משום ש"זה דברים סודיים אצלם" (עמ' 394 לפרוטוקול מיום 10.9.12).
3454. התובע נשאל מדוע באישור של הצלב האדום כתוב שהיה כלוא רק כחודשיים לאחר תאריך מעצרו לפי טענתו, והוא ענה, שבזמן של העינויים, אף פעם לא מראים את העצירים במצב זה, לצלב האדום.