3630. בחמשת חדשי החקירה בחברון, ביצעה הנתבעת בתובע ש מעשי תקיפה ועינויים רבים. הפגיעות בתובע גרמו לכך שהיה צורך לקחתו כ-15 פעם לרופא, לצורך טיפול בנזקים שגרמה לו הנתבעת. פעם אחת נלקח התובע לטיפול בבית החולים בחברון.
3631. בכל חמשת חודשי החקירה הנ"ל של התובע תקפו אנשי הנתבעת את התובע במכות ובמהלומות בלתי פוסקות. התובע התעלף, פעמים רבות, עקב עצמת המהלומות, ולסתו של התובע התנפחה משני צידיה. משך כל תקופת מעצרו של התובע היו מאיימים עליו לרצחו. כעשר פעמים קירבו קנה אקדח לראשו של התובע ואיימו לירות בו.
3132. היו כובלים אותו בתנוחות מכאיבות, כלאו אותו בתוך תא קטן, ומנעו ממנו גישה לשירותים. התא היה מסריח משתן, ואיפשרו את ניקויו רק לקראת ביקוריו של ארגון הצלב האדום. התובע הוחזק כחודש בתוך תא שירותים, עומד, כשהוא כבול בידיו מאחורי גופו, וראשו מכוסה.
3633. התובע סבל מדלקת בפה, והרופא אמר שהוא צריך לבלוע אנטיביוטיקה, בשם "מוקסיפן". אנשי הנתבעת הודיעו לתובע כי הוא ייאלץ לקנות את התרופה על ידי בני משפחתו, אך כשבני משפחתו הגיעו כדי למסור לו את התרופה, גנבו אנשי הנתבעת את התרופה והיא מעולם לא הגיעה אל התובע.
3634. רוב תקופת החקירה לא ניתן לתובע מזרן, והוא נאלץ לשכב על הרצפה, באופן שהחמיר את מצבו הבריאותי.
3635. בעת שהתובע היה בכלא דהרייה, הוא התלונן על כך שהוא סובל מכאבים קשים. הביאו אליו אדם, שאמר כי הוא רופא. אותו "רופא" אמר לתובע בפרק הזה, כי הוא
--- סוף עמוד 138 ---
יזריק לו זריקה מיוחדת. לאחר הזריקה, סבל התובע מכאבים קשים ומהתנפחות של מקום הזריקה והוא חזר שוב לטיפולו של אותו "רופא". ה"רופא" התנצל בפניו, והסביר לו כי הוא הזריק לו שתן, וזאת לפי הוראה שקיבל מה"מוחבראת".
3636. הנתבעת לא סיפקה מזון לתובע ולחבריו הכלואים בכלא דהרייה, והם אכלו רק אוכל שסיפקו להם קרוביהם. הפעם הראשונה שהתובע אכל אוכל של ממש, היה כאשר הוא השתחרר על ידי חיילי צה"ל, ואלו ריחמו עליו, ונתנו לו מזון.
נה.2 פרטי המעצר
3637. בהתאם לאישור הכליאה שהוצא על ידי ארגון הצלב האדום הבינלאומי (ת/505), התובע נעצר, באפריל 2001, נרשם אצל ארגון הצלב האדום, ביום 26 לאפריל 2001, בחברון, ביקרו אותו, עד ליום 05 בפברואר 2002, והוא שוחרר ביום 11 באפריל 2002.
נה.3 תצהירי התובע
נה.1.3 תצהיר התובע מיום 18.11.04
3638. התובע הגיש תצהיר, נושא תאריך 18.11.04 (ת/501),