3691. לאחר מכן, חקר אבו רומיה שוב את התובע, ובסוף זרק את הניירות בפניו, ואמר לו, שהוא עושה מאיתם צחוק. בחדר היה עוד אדם, שהיכה אותו בראשו, לפי הוראותיו של אבו רומייה. לבסוף, הוחזר התובע לצינוק. החוקר הזה, אבו רומייה, העביר את התובע לחוקרים אחרים, וכבר לא ראה אותו יותר. הוא אישית לא היכה אותו.
3692. התובע נשאל בעדותו, על מה אבו רומיה חקר אותו. התובע ענה, שהוא נחקר על ידו, בקשר לכך שעובד עם ישראל ועוזר להם, ואודות אנשים נוספים שעובדים עם ישראל. התובע סיפר לחוקר, מתי הוא עבד עם ישראל, וציין עוד כי את הדברים שהוא ידע – סיפר לחוקר; אולם, מה שלא ידע, החוקר רשם כאילו מפיו, וייחס התובע אמירות שלא אמר.
3693. כאשר החוקר אבו רומיה סיים לחקור את התובע, החוקר החתים אותו על 15-16 דפי נייר (התובע הבהיר כי קודם החוקר שלח אותו לצינוק, ואחר כך הביא אותו לחתום, ולכן, הוא לא ידע אפילו על מה הוא חתם). התובע העיד, כי הוא כתב את השם שלו, ויש את טביעת האצבע שלו, בנוסף. חוץ מהניירות האלה, החתימו אותו על עוד ניירות.
יצוין, כי עדות זו סותרת את דבריו הקודמים של התובע, אשר טען אז כי את שמו – שנכתב בסמוך לטביעת אצבעו – כתב אדם אחר.
--- סוף עמוד 148 ---
3694. בניגוד לעדותו של העד הנ"ל מטעם הנתבעת, אבו רומיה, התובע העיד כי הדברים שהחוקר אמר לא נכונים, כגון: שלקחו אותו לבית משפט; שהיה לו עורך דין;, שחתם על נייר שמסרב ללכת לרופא. האמת הייתה, כי במהלך מעצרו של התובע ביקש התובע לפגוש לרופא, אך אמרו לו כי אין אפשרות כזו. התובע ביקש לפגוש רופא שיניים, ונענה בשאלה, האם יש לו כסף לרופא שיניים. תרופות לא קיבל מהם ונאלץ לרוכשן באופן אישי, רק לאחר שהחלו הביקורים אצלו, וקיבל כסף.
3695. התובע ציין כי הוא אינו זוכר את אבו רומיה שהעיד; סביר שהחוקר היה נראה אחרת.
3696. בנוסף התובע זכר כי שמו של החוקר שחקר אותו לראשונה: שמו היה "אבו נמג'ד" ולא "אבו רומיה". עם זאת, למרות שביקשו ממנו לתת שמות של חוקרים לפני כן, הוא לא ציין את השם אבו נמג'ד. בכל מקרה, העיד התובע, כי החוקר הזה היה מנומס אליו, והוא לא היכה אותו, אלא שהוא נתן לאחרים לעשות את זה.
נה.8 מסמכים מטעם הנתבעת
3697. ב"כ התובעת הגיש מסמכים וראיות מטעם הנתבעת, אותם אסקור, בקצרה עתה.
3698. ת/507, דו"ח חקירה מיום 06.04.01
בחקירה זו, סיפר התובע על משפחתו ועל עברו. הוא הודה כי הוא התקשר עם המודיעין הישראלי, בשנת 1984, דרך המשת"פ "מוסא יוסף עדואן", שהציע לו להשיג כסף. הוא נפגש עם מוסא בירושלים, שם חיכה להם קצין בשם "ג'ודה" והוא ביקש ממנו לעבוד איתו, ולמסור לו מידע לגבי פעילות באזור יהודה ושומרון; התובע הסכים.