4044. התובע עצמו ניסה להתאבד, אך לא הצליח מפני שהיה קשור. כדי להימלט מסבלו, החליט התובע כי הוא ימציא סיפור, ויספר להם. סיפורו של התובע היה שהוא עבד עם השב"כ הישראלי. אנשי הרש"פ אמרו לו, כי הוא היה זה שהכניס יחידות של צה"ל באמצע הלילה ל.., כדי שיחטפו מבוקשים. התובע אמר להם שזה נכון.
4045. על אף זאת, אנשי הנתבעת טענו כי אין הם מסתפקים בהודאותיו. החזירו אותו שוב לחדר, והמשיכו להתעלל בו, עד כדי כך שכל יום הוא המציא סיפור אחר, וסיפר אותו להם, כדי לא לקבל מהם מכות.
4046. כך זה נמשך במשך חודשיים, כל יום (חוץ מהחודש שבו שהה ביער). לאחר שלושה חודשים העבירו אותו לכלא הכללי שלהם, ושם שהה 4-5 חודשים.
4047. התובע סיפר בתצהירו הראשון הנ"ל, כי באמצע הלילה הגיעו חיילים פלסטיניים, ולקחו שניים מהאסירים, שהיו איתו בחקירות: אדם אחד בשם "פאדי שרים", ואדם אחר בשם "מאזן ג'ארר". עד עכשיו, לא יודע התובע מה קרה איתם.
4048. עוד תיאר התובע בתצהירו, כי פעם הוציאו את כל העצורים, בשעה שתיים בלילה, לחצר, והיכו אותם.
--- סוף עמוד 230 ---
4049. עוד מספר התובע בתצהירו האמור: כאשר נכנס צה"ל לג'נין, נותרו האסירים סגורים בכלא, ללא חשמל ואוכל. נכנסו 15-20 אנשים מהתנזים לכלא, באמצע הלילה, כשהם לבושים בשחור, והחלו לירות על האסירים בתוך החדר. למעשה, איש מהאסירים לא נפגע, כי הם התחבאו. אנשי התנזים קראו בשמות האסירים, ובין היתר, גם קראו את שמו של התובע, אך הוא לא יצא.
4050. צה"ל נכנס אל המוקטעה, והפציצו את המבנים שם, עד שכמה קירות מהחדר בו היו, נפלו עליהם. הגיעה המשטרה הפלסטינית, והכניסה 30 אסירים בחדר. הם שהו כך בשלושה חדרים, עד שהייתה הזדמנות להוציא אותם לאוטובוס. כאשר נוצרה הזדמנות כזו לקחו אותם לדירת 4 חדרים, שם ישב התובע כמעט ארבעה חודשים.
4051. כאשר נכנס צה"ל לג'נין, בפעם האחרונה, המשטרה הפלסטינית לקחו את מספרי הטלפון של משפחות האסירים, ואמרו להם שיבואו להתחייב, שכל מי שיוצא יחזור לכלא, כאשר הצבא יצא מהמקום.
4052. באותו יום, ברח התובע למחסום סאלם ליד ג'נין, ואבא שלו לקח אותו לבית בישראל.
4053. כתוצאה ממה שעבר, נותר התובע במצב קשה, כאשר הוא סובל מבעיות פיזיות ונפשיות, ובשל כך ביצע התובע עבירות בישראל.
נח.2.3 תצהיר בעניין אישור הדפים הנ"ל, מיום 27.2.09
4054. תצהיר זה (ת/5,24) הוא אישור על כך שהתובע הוא היה זה אשר אמר את הדברים הכתובים בתצהיר, חמש שנים קודם לכן. הוא הקריא את הדברים בעברית למישהי, והיא רשמה אותם (החתימה על התצהיר נעשתה ביום בו הוא אושר בתצהיר הנוכחי).