4290. ב"כ התובע הסביר, כי מדובר באדם ששירת כקצין אצל הנתבעת, וקודם לכן אצל אש"ף, במשך שנים רבות, והוא נדון לעונש מוות. מכאן, שמדובר באירוע ייחודי, שהיה ידוע ומוכר לאנשי הנתבעת. קשה, על כן, להבין מדוע לא העידה הנתבעת את אנשיה, אשר עסקו בתובע, בעת כליאתו.
4291. בנוסף, נמנעה הנתבעת מלהסביר, בסיכומיה, מדוע לא הציגה את תיק בית המשפט, אשר שפט את התובע לעונש מוות, ולא הביאה כל ראיה אחרת לאותו "משפט".
4292. ביחס לתצהירו של התובע, טוען עו"ד קורנוויץ, כי הנתבעת מנסה לפוסלו, בטענה שהוא נכתב בחלקו בכתב היד של בנו של התובע. תובע זה כותב בערבית, וגם כתב בכתב ידו חלק מן התצהיר. לטענת עו"ד קורנוויץ, לא היה כל פסול בכך שכאשר התובע התקשה בכתיבה, הוא הכתיב לבנו חלק מן התצהיר, ולאחר מכן הופיע התובע בפני פרקליטו עם התצהיר הכתוב, הוזהר כדין, ואישר את נכונות תצהיר. מעבר לכך, התובע אישר את נכונות תצהירו, גם בפני בית המשפט.
--- סוף עמוד 281 ---
4293. חתימה זו ראויה ואותנטית – טוען ב"כ התובע – יותר מאשר תצהיריהם של העדים מטעם הנתבעת, אשר חתמו על תצהיריהם בעברית, שעה שהם אינם יודעים לקרוא שפה זו.
ס.8 דיון והכרעה
4294. התובע אכן נכלא בידי הנתבעת. אין מחלוקת על כך, הן משום שהנתבעת הודתה במעצרו, והן משום שהדבר הוכח באמצעות מסמכי הצלב האדום.
4295. כל שנותר, הוא לבחון את חוקיות מעצרו באמצעות שלושת הפרמטרים הקבועים: אזרחות, מיקום המעצר ועילת המעצר.
4296. לפני שאדון בשלושת הנושאים הללו, אקדים דברים על מידת האמינות שניתן לייחס לתובע .
ס.1.8 אמינות התובע
4297. עדותו של התובע נגבתה בעדות מוקדמת, בביתו, ביום 16.11.08, משום שמצבו הרפואי של התובע לא אפשר לו להתנייד עד לבית המשפט. ואף לא אפשר את ההמתנה עד לשלב בו נחקרו יתר העדים. התובע אכן נפטר לבית עולמו, תקופה קצרה לאחר עדותו זו.
4298. הצדדים נחלקו ביחס לקבילות תצהירו של התובע, משום שבניגוד למרבית התובעים, התובע התקשה לכתוב בעצמו, והוא הכתיב לבנו חלק קטן מהתצהיר (על פי עמ' 6, שורות 6-19, לפרוטוקול העדות שהתקיימה, ביום 16.11.08, בביתו של התובע), כך שחלק מכתב היד בשפה הערבית איננו כתב ידי של המצהיר עצמו.
חתימת התובע על גבי התצהירים, היא חתימתו של התובע בעצמו (כך עולה מעמ' 3, שורות 17-19 לאותו פרוטוקול).
4299. בנסיבות האמורות, אינני רואה מניעה לקבלת תצהיריו של התובע כראיה קבילה.