4455. ובעמ' 1413 לאותו הפרוטוקול העיד התובע, כדלקמן:
"ש. הילדים שלך יודעים מה עבר עליך?
--- סוף עמוד 313 ---
ת. לא הכל.
ש. אבל חלק הם יודעים?
ת. ראו את זה על הגוף שלי כשבאו לבקר אותי".
דבריו של העד – התובע – מדברים בעד עצמם.
4456. אם לא תזים הנתבעת דברים אלו, באמצעות עדים או ראיות אחרות מטעמה, תוקם הראיה, לחובתה.
4457. גרסתה של הנתבעת, לעניין העינויים, הובאה באמצעות העד מטעמה, מר מורד אבו רומייה, אשר הצהיר בסעיפים 11-12 לתצהירו כי התובע א.ח.: "נעצר על ידי המודיעין הכללי בשנת 2001, בחשדות של שיתוף פעולה עם ישראל, סיכון ביטחון הציבור הפלסטיני והחזקה וסחר בכלי נשק. כמו כן הוא היה חשוד בשחיתות, הוא נחקר על ידי והודה בחשדות שהיו נגדו מרצונו החופשי... אדגיש כי לא הופעל שום לחץ או אלימות נגד התובע א.ח. כמו כן זכור לי שמשפחתו הייתה מבקרת אותו באופן קבוע בבית המעצר בדאהריה, ואף היו מביאים לו אוכל, ואוכל ביחד עם בני משפחתו".
4458. בעדותו של מורד אבו רומיה, מיום 10.9.15, נשאל העד ספציפית לגבי אחריותו ביחס לעינויים שעבר התובע, א.ח., ביחד עם שני תובעים נוספים, וכך ענה (עמ' 1784 לפרוטוקול): "שקרנים, זה לא נכון", ובעמ' 1788, אמר אותו עד לגבי אותם שלושה התובעים הללו: "...אני זה שחקרתי אותם והם לא נחשפו לשום עינוי".
4459. דבריו אלו של העד מטעם הנתבעת, נשמעים תמוהים, לאור הצלקות שעל גופו של התובע (ראה עמ' 1406 לפרוטוקול מיום 20.11.14), אשר על פניהן מתיישבות יותר עם ההנחה כי התובע סבל מעינויים, כאשר היה בכלאו אצל הנתבעת, מאשר עם ההנחה כי הוא עונה וכיבו סיגריות על גופו, בנסיבות אחרות (בפרט שהתובע הצהיר בתשובה לשאלה 22 בעמ' 2 לתצהירו מיום 17.12.08 כי לא ארעה לו כל תאונה בה נפגע מבחינה גופנית, והנתבעת לא טענה כנגד הצהרות אלו).
--- סוף עמוד 314 ---
4460. לכך יש להוסיף את חוות הדעת הרפואיות מטעם התומכות בטענותיו בדבר העינויים (ראה תת פרק סא.8, לעיל).
4461. על כן, המסקנה הסופית היא, כי התובע אכן העמיד ראשית ראיה לכך שהוא עונה על ידי הנתבעת בתקופת כליאתו אצלה.
סא.13 סיכום
4462. הנתבעת חבה בנזיקין כלפי התובע, בעוולה של כליאת שווא לתקופה שמיום 30.6.01 ועד ליום 1.4.02.
4463. בנוסף לכך אחראית הנתבעת בנזיקין בגין עוולת תקיפה (עינויים) כלפי התובע, בתקופה האמורה.
4464. ביחס לתובע זה יש טענות על נזקים רכושיים של פגיעות בכלי רכב וגזלתם וכן של סחיטה של כ-160,000 דולר שהוצגו כערבות והם למעשה – שוחד, וטענות של הפסדים כלכליים רבים.