סג.3.2 תצהיר התובע מיום 14.02.2012
4614. בתצהיר השלישי של התובע, מיום 14.2.12 (ת/520 בערבית + תרגום לעברית – ת/520), כותב התובע, כי באו אליו מהרש"פ, ועצרו אותו; אולם, הוא איננו יודע מדוע, מפני שאחרי החקירה לא לקחו אותו לבית המשפט, ולא נתנו לו שום מסמך, שבו כתוב מה רצו ממנו. כל אשר אמרו לו היה, שהוא עובד עם השב"כ הישראלי, ושאלו מי גייס אותו למשטרת ישראל, וכו'.
--- סוף עמוד 346 ---
4615. התובע כתב בתצהירו הנ"ל, כי מעולם לא היה מיוצג, והוא לא קיבל טיפול רפואי, כאשר זה היה נדרש. פעם, התעלף התובע בתוך תא המעצר, והעצורים שהיו איתו צעקו לשוטר, שיש מישהו שהוא במצב קשה. את עצמו זוכר התובע רק בבית החולים, בג'נין, בחדר מיון. כל הזמן נכנסו אליו לחדר, ואמרו לו שהוא צריך למות, כי הוא עובד עם השב"כ הישראלי.
התובע לא זכר כיצד הגיע הביתה. אך, כאשר שוחרר, הוא ברח לישראל.
4616. כאשר אנשי הרש"פ עצרו את התובע, אף פעם לא שאלו אותו על מצבו הרפואי. כמו כן, לא נתנו לו נייר המעיד על מעצרו, או על האישומים בהם הוא מואשם. כמו כן, מעולם לא פתחו לו תיק רפואי.
סג.3 עדות התובע
4617. עדותו של התובע נשמעה בבית המשפט ביום 11.5.14 (עמ' 1213 ואילך לפרוטוקול).
בעדותו סיפר התובע, כי הוא נעצר פעם אחת, בסוף שנת 2001. במהלך מעצרו זה, לא לקחו אותו לבית משפט, והוא לא קיבל לידיו כתב אישום.
4618. התובע תיאר בעדותו את המעצר, כאשר שהה בביתו. באו אליו ארבעה אנשים, שלא היו לבושי מדים, ואמרו לו, שהם מהשב"כ הפלסטיני – מהמוחבראת אל אמה (הכללית).אותם אנשים לא ציינו בפניו את שמותיהם, אלא נכנסו לביתו, אמרו לו, שהוא עצור, והכניסו אותו לרכב שלהם.
4619. סיבת המעצר, לפי דבריהם, הייתה כי הוא עבד עם השב"כ הישראלי. שאלתם הייתה: מי גייס אותו לעבודה עם השב"כ, ועם מי בשב"כ הישראלי הוא עבד?
4620. התובע הסביר, כי שנים קודם לכן הוא אכן עבד במשטרת ישראל, ועזב, מפני שאנשי המנהיגות המאוחדת (הרש"פ בראשית הקמתה), איימו על חייו.
--- סוף עמוד 347 ---
4621. התובע העיד כי היה עצור בין 20-30 יום (הוא לא זוכר בדיוק), בתא במוקטעה בג'נין (התובע לא ידע בוודאות איזה מנגנון היה המקום), ושחרורו היה דרך בית החולים, מפני שהוא שהה כ- 10 ימים בחדר מיון. אנשי הרש"פ נאלצו לשחרר אותו, וכאשר שחררו אותו, אמרו לו שיצטרכו אותו בהמשך עוד פעם. הוא יצא ונסע במונית לביתו.
4622. עוד אמר התובע, בעדותו הנ"ל, כי איש לא ביקר אותו בכלא. המשפחה שלו ראתה אותו, כאשר נעצר, אבל לא ידעו לאיזה בית כלא הוא נלקח. כאשר היה במעצר, לא ביקרו אותו אפילו נציגי הצלב האדום.