4709. התקיפות והעינויים שביצעה הנתבעת בתובע כללו מכות ומהלומות רבות, באמצעות כלי הנשק של המענים. מהמכות, כוסה ראשו של התובע בדם, חולצתו נספגה בדם, והוא שתת דם מחלקי גופו; ראשו היה מכוסה בחלק מן הפעמים, בהן הוכה; הוא הוכה גם באשכיו. כתוצאה מכך, יש לו בליטה גדולה, והוא סובל מכאבים באותו מקום. היו תולים אותו בשיטת ה"שבאח", מעליבים אותו, ויורקים על פניו.
סד.2 תצהירי התובע
סד.1.2 תצהיר התובע, מיום 22.11.04
4710. התצהיר הראשון של התובע, מיום 22.11.04 (ת/130 בערבית + תצהיר מתורגם –ת/131). התובע כותב בתצהירו, כי הוא התגורר, בטרם מעצרו, ב..., בעיר.... הוא נעצר בחודש 07/2001, באשמת שיתוף פעולה עם השב"כ הישראלי, והריגת סאלח
--- סוף עמוד 6 ---
דרווזי; וכל זאת, על אף שהוא לא עבד איתם, ואף לא הכיר את אותו אדם שנקרא "סאלח דרווזי", ורק בכלא ראה לראשונה את תמונתו של אותו נרצח, כאשר אחד מאנשי הביטחון הפלסטיני הראה לתובע תמונה של סאלח דרווזי.
4711. התובע כתב בתצהירו, כי היו מענים אותו קשות, בתקופת המעצר. הוא הזכיר בתצהירו, ספציפית, את העינוי שנקרא: "אל שבאח".
4712. התובע שוחרר ביום 09.03.2002, כפי שכתב בתצהירו האמור.
סד.2.2 תצהיר התשובה של התובע לשאלון הנתבעת
4713. התובע ענה על שאלון הנתבעת בתצהיר (ת/132), ובו הוא כותב כי לפני המעצר היה התובע תושב הרש"פ, והוא התגורר ב... שם, תפסו אותו שוטרים פלסטינאים ועצרו אותו.
4714. כאשר היה התובע במעצר, הוא נלקח פעם אחת לבית חולים, אבל הרופא לא התייחס אליו, מפני, שלטעמו, היות ונגזר עליו גזר דין מוות, אין טעם להאריך את חייו.
4715. התובע כותב בתצהירו האמור כי לא ניהלו רישומים רפואיים בכלא.
4716. בנוסף על ביקורו בבית החולים, טופל התובע במרפאת הכלא, מפני שסבל מקוצר נשימה, ולא יכול היה לעמוד על הרגליים. על אף שהתובע קיבל תרופות, אמרו לו שחבל לתת לו תרופות, כי ממילא ימות, כי נגזר עליו גזר דין מוות.
4717. התובע אומר בתצהיר תשובתו לנתבעת, כי הוא איננו יודע את זהותם של הרופאים במרפאה, אשר אמרו לו את הדברים הנ"ל, ואשר לא טיפלו בו, כמתואר לעיל.
סד.3.2 תצהיר התובע, מיום 15.02.11
--- סוף עמוד 7 ---
4718. הפעם השלישית שבה חתם התובע על תצהיר (ת/133 בערבית + תרגום לעברית – ת/134), היה ביום 15.2.11, בו הסביר התובע כי הוא נאלץ לכתוב תצהיר מעודכן, מפני שמצבו הרפואי החמיר.
4719. כאשר היה התובע כלוא אצל הרש"פ, היו מכים אותו, עד שלא יכול היה לעמוד על רגליו. כאשר היכו אותו, כיסו את ראשו, כך שלא יראה את המכים, שאמרו לו שיכו אותו, עד שיחתום על הודעה, שהוא הרג את סלאח דרווזי, אותו לא הכיר כלל.