סז.3 תצהירי התובע
סז.1.3 תצהיר התובע, מיום 10.11.04
5040. התצהיר מיום 10.11.04 (ת/741 בערבית + תרגום לעברית – ת/741א) נכתב בחלקו על ידי אחיו של התובע, משום שכיום קשה לתובע עצמו לכתוב ולקרוא.
5041. התובע נעצר על ידי חברי חוליית כוח 17 של הרש"פ, בעיר ..., ביום 22.11.99.
לאחר ארבעה ימים מיום מעצרו, העבירו חברי החוליה את התובע, לטול כרם, שם היה עוד ארבעה ימים, שבהם הוכה עד שאיבד את ההכרה. לאחר ארבעה ימים אלה, העבירו אותו חוקריו ושוביו, לארגון מודיעין הכללי של הפלסטינאים (שהיה אף הוא בעיר טול כרם); שם נשאר התובע חמישה או שישה חודשים.
5042. במשך התקופה של שנתיים וחצי, בה היה התובע בכלא, היכו אותו אנשי חוליית כוח 17, שומרי ה"נשיא" הפלסטינאי, פעמים רבות, והאשימו אותו בשיתוף פעולה עם השב"כ הישראלי. התובע אמר להם, כי הוא לא עבד עם אנשי השב"כ הישראלי, וכי הוא אף לא מכיר מי מהם.
5043. התובע סיפר כי במשך חודשיים ימים הכניסו אותו אנשי הרש"פ לתא צר וסגור. לאחר חודשיים אלה, החלו לחקור אותו. גם לאחר חודשיים וחצי בחקירה, השאירו אותו שוב, כחודש ימים, בתא לבד; ואז, העבירו אותו למודיעין ברמאללה.
--- סוף עמוד 75 ---
5044. במודיעין ברמאללה, התחילו אנשי הרש"פ, מחדש, לחקור את התובע בעינויים; שמונה גברים היכו אותו בעוצמה כה רבה, עד שאיבד את ההכרה. כאשר התעורר התובע, הוא מצא עצמו בתא עם עוד אסיר, שאמר לו ששמו "פאיז". התובע היה בלי הכרה במשך ארבעה ימים, ובמשך 18 ימים הוא לא ידע היכן הוא נמצא.
5045. התובע כתב בתצהירו הנ"ל כי לא הפסיקו להכות אותו, ועד היום יש לו סימנים בפנים, מהאלימות.
5046. עוד כתב התובע בתצהיר האמור, כי האחראי על בית הכלא ברמאללה, ששמו "אקרם אבו נפוליאון", מעזה, ניסה לאנוס אותו, וכי באוכל שנתנו לתובע בכלא ברמאללה, היו מכניסים סולר ותולעים.
5047. בתצהיר של התובע נאמר, כי פעם אחת הצמידו לראשו של התובע אקדח, ואמרו לו, שעכשיו הולכים להרוג אותו.
5048. העינויים שעבר, הפכו את התובע, עוד בזמן המעצר, לאדם חולה. רק פעם אחת לקחו אותו מעניו לרופא.
5049. התובע היה עצור, עד יום 29.03.02, בו שחררו אותו חיילי צה"ל, שנכנסו לרמאללה.
סז.2.3 תצהיר התשובה של התובע לשאלון הנתבעת, מיום 12.08.2008
5050. מתצהיר התשובה של התובע (ת/742) עולה כי, כיום, אין לתובע תעודה מזהה כלשהי.
5051. התובע נעצר כאשר היה תלמיד בבית הספר, וכבן 18.5 שנים.