5076. יש עורך דין, שהשיג לתובע אישור כניסה לישראל.
5077. כיום, יש לתובע אישור כניסה לישראל, ואשתו היא ישראלית.
סז.6 תצהיר התשובה מטעם הנתבעת לשאלון התובע
--- סוף עמוד 79 ---
5078. בתשובה לשאלון של התובע הוגש על ידי הנתבעת תצהיר (ת/745), אשר נחתם, ביום 30.11.10, על ידי פואז אבוזר. המצהיר מודה, כי התובע היה כלוא בידי הנתבעת. הוא נעצר פעם אחת על ידי המודיעין הכללי, והוא שוחרר מהכלא, בעת הפלישה של צה"ל.
5079. התובע הואשם בשיתוף פעולה. יוזם המעצר, היה המודיעין הכללי, ועל כן, נחקר התובע על ידי חוקרים מהמודיעין הכללי.
5080. המצהיר מטעם הנתבעת פירט ואמר, כי הוגש כתב אישום נגד התובע, ככל הנראה, על ידי התובע הכללי. התקיים הליך שיפוטי. נגזר עליו עונש מאסר בפועל, של 17 שנה.
5081. בסיום התצהיר, הכחיש המצהיר מטעם הנתבעת כל מעשי תקיפה ועינויים נגד התובע.
סז.7 מסמכים רפואיים
5082. כך נכתב בחוות דעת הפסיכולוג מנשה כהן אודות התובע (ת/415):
"...הנ"ל נעצר ע"י הרשות ועבר עינויים פיזיים ונפשיים קשים ביותר, ואפשר שגם נאנס ע"י אחד הסוהרים. נמצא בדיכאון וסובל ממצבים דיסוציאטיביים, סובל מהפרעה פוסט טראומטית בכל הקטגוריות של האבחנה...".
5083. חוות דעת הפסיכיאטר ד"ר ברודסקי על התובע (ת/744):
"...התרשמתי מאדם אשר היה נורמטיבי, ללא בעיות נפשיות או בריאותיות, שנחשף לאירוע טראומטי ביותר, ובעקבות כך פיתח תסמונת בתר חבלתית (PTSD) קשה ודיכאון קשה...
אני ממליץ על קביעת נכות נפשית בשיעור של 75%...".
--- סוף עמוד 80 ---
סז.8 טענות הנתבעת
5084. לתובע לא הייתה תעודת זהות ישראלית בזמן המעצר (הוא העיד על כך, בדיון ביום 3.4.11). כלומר: הוא היה תושב פלסטיני במועד המעצר, ומצד זה, לא הייתה מניעה לעצרו.
5085. התובע הציג מספר גרסאות סותרות: בדיון, ביום 3.4.11, העיד כי הוריו שילמו שוחד, כדי לשחררו (עמ' 16); אך, כאשר נשאל מדוע לא כתב זאת בתצהיר, השיב כי הוא כל הזמן מבולבל.
5086. גירסה זו, עומדת בניגוד לגרסאותיו של התובע בכתב התביעה ובתצהיר מיום 27.2.11, אשר בשניהם נכתב כי הוא שוחרר על ידי צה"ל.
5087. כדוגמא לחוסר אמינותו של התובע מביאה הנתבעת את דבריו של התובע, בעמ' 16 לפרוטוקול, שם נשאל: היכן עבד לאחר תקופת המעצר, והשיב, כי אינו זוכר, משום שעבד אצל הרבה אנשים. בהמשך הדברים, חזר בו, וטען כי עבד בניקיון, ברצף אצל אותו המעסיק.
5088. גם תצהירו של התובע, משנת 2005, סותר את דבריו בעדותו: בתצהירו כתב, כי היה מחוסר הכרה במשך 4 ימים, עקב העינויים; ובעדותו אמר, כי היה מחוסר הכרה במשך 18 יום.