קשרו אותי לקיר והרביצו לי על הגב שלי, והצליפו. הרביצו לי, ואמרו לי לעשות ביד. שמו ראשי בקערה של בית שימוש. נתנו לי מכות ברגליים שלי, ועינו אותי, ועד היום לפעמים אני אין לי רגישות ברגליים. היה לי כך כך כאבים ברגליים, ואם רציתי לברוח לא הייתי מסוגל לעשות את זה.
כל זמן שהייתי בכלא מנעו ממני להתרחץ או להתגלח, ולא נתנו לי לישון. נתנו לי להתקלח רק פעם אחת בחודש.
5464. בעמ' 4 לאותו תצהיר כותב התובע:
"שמו אותי חמישה ימים בכלוב 70X70 סנטימטר בתא קטן, ועשיתי הצרכים שלי במכנסיים שלי, כל כך פחדתי, והיה לי אסור ללכת לבית שימוש. בטול כרם נתנו לי מכות במקום הכליות, ואמרתי להם: יש לי כאבים בכליות. אבל, לא הקשיבו לי, והמשיכו להרביץ לי בכליות".
--- סוף עמוד 159 ---
5465. התובע הוסיף וכתב בעמ' 4 לתצהיר, מיום 22.7.08:
"בכלא, הפלסטינים הכניסו לי בכוח בקבוק זכוכית גדול של ליטר וחצי, שהיה אז לקוקה קולה, לתוך פי הטבעת. כתוצאה מכך, אני סובל רוב הזמן מכאבים. אני חושב שיש לי טחורים, פנימי וחיצוני. כל יציאה כרוכה בכאבים ויציאת דם. זה מגביר גם את התקפות העצבים. בכלא הפלסטיני שברו לי שיניים... אני סובל מכאבים שאני חושב שהם כאבים בכליות ... נגרם ככל הנראה מהמהלומות שספגתי בכלא הפלסטיני, הם היכו אותי עם המוט של את חפירה. היו כובלים אותי ומכים אותי ברגלים, ומזה יש לי כאבים... הייתה תקופה שכאבו לי האוזניים, כי שפכו לי מרגרינה רותחת לתוך האוזניים".
5466. בעדותו, בעמ' 1288, לפרוטוקול מיום 18.6.14 העיד התובע:
"ש. אני אומר לך שאתה לא זוכר שום דבר וגם לא זוכר את המכות שקיבלת. אתה לא זוכר איפה היית, מה עשית, אתה גם לא זוכר שקיבלת מכות. אמרו לך חברים אבל אתה לא זוכר כלום.
ת. המכות והדברים הסימנים בגוף שלי, מה איתם?
ש. אתה לא יודע ממה הם, אולי מתאונת דרכים?
ת. חס וחלילה".
5467. כך נאמר בעמ' 1292, לפרוטוקול מיום 18.6.14, מפיו של התובע:
"ש. אתה כותב שעינו אותך בכלא.
--- סוף עמוד 160 ---
ת. כן.
ש. באיזה בית סוהר?
ת. בטול כרם, בכלא הפלסטיני וגם בשכם.
ש. גם בשכם? עינו אותך כל יום?
ת. כל יום. כל יום היה מפקד פלסטינאי שהייתי בזינזאנה, כל 'בוקר טוב' שלו, זה יריקה על הפרצוף במצח שלי, והרוק ניגר על הפנים שלי, והייתי מנגב את הפנים. הוא היה מכה אותי (העד מדגים את הדבר). מכות רצח היה נותן לכולם על הבוקר. זה ה'בוקר טוב' אצלם.
ש. מה זה מכות רצח?