עיקר טענות הצדדים
6. המבקש, שהיה ער להלכות בנוגע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", תחם את בקשתו לשאלה המשפטית עמה פתחנו את פסק הדין, בנוגע לטיבה של מגבלת גיל הכלולה בפוליסת ביטוח רכב. לטענתו, כוונת המחוקק בחוקקו את חוק חוזה הביטוח היתה לחזק את מעמדו של המבוטח ולרכך את הגישה של 'הכל או לא כלום', וכוונה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהוראות סעיפים 18-17 לחוק המאפשרות תשלום תגמולי ביטוח יחסיים. המבקש טוען כי משעה שניתן "לקנות בכסף" כיסוי ביטוחי לנהג צעיר
--- סוף עמוד 7 ---
באמצעות ייקור הפרמיה, אזי יש להחיל את סעיפים 18-17 לחוק. כתימוכין לטענתו, מפנה המבקש לפסק הדין ברע"א 3260/10 חתמי לוידס נ' סלוצקי [פורסם בנבו] (15.9.2013) (להלן: עניין סלוצקי). אל פסק הדין בעניין סלוצקי אשוב ואדרש ביתר הרחבה בהמשך הדברים.
7. מנגד, המשיבה תומכת יתדותיה בפסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לטענתה, יש להבחין בין עניין סלוצקי לבין המקרה דנן, שכן עניין סלוצקי נסב על ביטוח רכוש דירה ועל תחולת סעיף 21 לחוק, שעניינו בנקיטת אמצעי להקלת סיכונו של המבטח; ואילו במקרה דנן מדובר בביטוח רכב ובמגבלת גיל, שאין לראותה כאמצעי להקלת סיכון. המשיבה מפנה לפסיקה של הערכאות הדיוניות שניתנה בנושא, ממנה עולה כי המחוקק לא התכוון לאפשר למבוטחים ליהנות מפוליסה מוזלת ולטעון בדיעבד כי יש לשנות את הפוליסה, באופן המקנה להם תגמולי ביטוח יחסיים. במישור הקונקרטי, המשיבה טוענת כי הוכח במקרה דנן שהמבוטח היה מודע למגבלת הגיל שנקבעה בפוליסה, וממילא אין מקום לפסוק תגמולי ביטוח יחסיים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה
8. בהמשך להחלטתי מיום 3.5.2018, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) הגיש עמדה מטעמו בנוגע לסוגיה המשפטית העומדת במוקד הבקשה דנן.
עמדתו של היועמ"ש היא כי במישור העקרוני, יש לפרש את הסעיפים בחוק חוזה הביטוח העוסקים בשינויים בסיכון באופן מרחיב ופרו-צרכני. לפיכך, כאשר הסיכון הוחמר מבלי שלמבוטח היתה אחריות לכך, יש להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 18 לחוק, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח יחסיים.
באשר למקרים בהם התרשלות המבוטח היא שהובילה להחמרת הסיכון ולקרות מקרה הביטוח, היועמ"ש סבור כי יש להבחין בין שני מצבים: מצב אחד הוא כאשר התרשלות המבוטח אירעה בשלב כריתת חוזה הביטוח (התרשלות שהובילה לכך שהמבוטח רכש פוליסת ביטוח שאינה מתאימה לו), שאז אי עמידה בתנאי הפוליסה תגרור שלילת כיסוי; מצב שני הוא כאשר המבוטח התרשל באופן קיום הפוליסה (כך שהתרשלותו הובילה להתרחשות מקרה הביטוח), שאז ככל הנראה מדובר בהחמרת סיכון המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח יחסיים לפי סעיף 18 לחוק. כמו כן, מבקש היועמ"ש להבחין בין סיכונים הכלולים בחוזה הביטוח שהוחמרו במרוצת הזמן – שאז