פסק-דין
השופט י' עמית:
פוליסת ביטוח לרכב (מקיף או צד ג') כוללת מגבלת גיל לנהג. בעל הרכב מאפשר לאדם שאינו עומד במגבלת הגיל לנהוג ברכב, ובמהלך נהיגתו נגרם נזק לרכב עצמו או לכלי רכב אחר. האם אי העמידה במגבלת הגיל שוללת את קיומו של הכיסוי הביטוחי? או שמא אי עמידה במגבלת הגיל אינה אלא 'החמרת הסיכון' כמשמעה בסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח מופחתים?
זוהי השאלה המונחת לפתחנו במסגרת בקשת רשות ערעור זו, המוגשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) מיום 19.11.2017 בע"א 40514-06-17, [פורסם בנבו] בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' בוסני) מיום 17.4.2017 בתא"מ 60057-03-15, [פורסם בנבו] שדחה הודעת צד ג' ששלח המבקש למשיבה 1.
רקע עובדתי ופסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי
1. מר שרון שמביקו (להלן: המבוטח) רכש מידי המשיבה 1, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה או המבטחת), פוליסת ביטוח מקיף עבור הרכב שבבעלותו (להלן גם: הרכב הפוגע). פוליסת הביטוח כללה החרגה מפורשת המגבילה את השימוש ברכב לנהגים מגיל 30 ומעלה. הגבלה זו הופיעה במפורש בעמוד הראשון לפוליסה, תחת פרק "הרשאים לנהוג", וכן בעמוד השני תחת הפרק של "הגבלת גיל", בו נאמר כי –
"מוצהר ומוסכם בזה כי הפוליסה אינה מכסה נזק שייגרם לרכב המבוטח או לצד ג' אם בעת קרות הנזק הרכב היה נהוג ע"י נהג שטרם מלאו לו 30 שנה".
מגבלת הגיל האמורה נקבעה בפוליסה בהתאם לאמור בטופס הצעת הפוליסה, בו סומן X ברובריקת הגבלת גיל הנהג. טופס ההצעה נקב במפורש בגיל המינימאלי (30) ובשנת הלידה של הנהג הצעיר ביותר המבוטח (1983). פוליסת הביטוח הונפקה ביום 15.10.2013.
--- סוף עמוד 5 ---
2. בחלוף כחמישה חודשים, ביום 21.3.2014, יצאו המבוטח ואחד מעובדיו (להלן: המבקש) לנסיעה ברכב. מי שנהג ברכב היה המבקש, שהיה כבן 23 באותה העת, ולצדו ישב המבוטח. איתרע מזלם של השניים, ובמהלך אותה הנסיעה אירעה תאונה בה פגע רכבו של המבוטח ברכב שנעצר לפניו (להלן: הרכב הנפגע). כתוצאה מן הפגיעה נהדף הרכב הנפגע קדימה ופגע גם הוא ברכב שלפניו. בעקבות התאונה נגרם לרכב הנפגע נזק משמעותי והוא הוכרז "אובדן גמור" (total loss).
המשיבה הפורמאלית 2 (המבטחת של הרכב הנפגע) והמשיב הפורמאלי 3 (בעליו של הרכב הנפגע) הגישו תביעה לבית משפט השלום נגד המבקש, בגין הנזק שנגרם לרכב הנפגע והנזק הכספי שנגרם לבעליו (אובדן פרמיה ואובדן הנחת העדר תביעות). בעקבות כך, הגיש המבקש הודעת צד ג' נגד המשיבה, שביטחה כאמור את הרכב הפוגע. על תביעות אלו נסב הדיון בבית משפט השלום ולאחריו הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי.