719. לאורך סעיפים רבים (1096-1107) מפרטים ב"כ התובע את גרסותיו השונות של מיכה, ומכל מקום, מסקנתם היא זו האמורה בסעיף 1109: "כך, משך שנים ארוכות, צבר לעצמו מיכה 23 ימי חופשה בשנה. כ-100 ימי חופשה פדה במזומן, כנלמד מתלושי השכר ומכרטיס מיכה במלונות שלום, ועדיין מיכה זכאי, לשיטתו, לכ-574.76 ימי חופשה, נכון לחודש דצמבר 2016 (סעיף 1109). הם מוסיפים כי היתרה הבלתי נתפסת של ימי החופשה תחושב, כמובן (ככל שלא תבוטל), לפי "השכר המוסכם" (כ-114,000 ₪, ברוטו), והיא אכן רשומה בספרי החברה לשנת 2016 כהתחייבות בסך של כ – 3,070,000 ₪ (סעיף 1110).
720. לאחר הצגת תמונת מצב זו, טוענים ב"כ התובע בתת פרק ו.3. כי, בלשון כותרת תת פרק "איציק לא אישר למיכה את מנגנון הצבירה של ימי החופשה".
721. גם כאן לאורך סעיפים 1111-1113, מתארים ב"כ התובע כי מיכה לא דיווח על כך לאיציק ולא קיבל את הסכמתו להסדר האמור, ובכל מקרה, איציק לא היה מדוע לכך עד שהגיעו לידו תלושי המשכורת של מיכה.
722. מכאן מסקנת ב"כ התובע (סעיפים 1114-1115):
"1114. ממילא, אפוא, מנגנון צבירת ימי החופשה, המהווה חלק מתנאי ההעסקה של מנכ"ל ודירקטור החברות – לא קיבל את האישור הנדרש באסיפת בעלי המניות – קרי: רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין בהחלטה (=מיכה). במקרה שלנו, נדרש היה אישורו המלא של איציק למהלך, מראש, וזה, כמובן, מעולם לא ניתן.
1115. התוצאה הישירה מכך היא, כי המנגנון שהמציא לעצמו מיכה – הינו בטל מעיקרו".
723. לטענת ב"כ התובע, בתת פרק ו.4., "מנגנון הצבירה של מיכה עומד בסתירה הן לנוהג הקיים בחברות אחרות, הן לתנאי ההעסקה של יתר העובדים במלונות שלום, לרבות מנהלי המלון, והן לדין", בלשון הכותרת של תת הפרק, והם מסבירים כי
--- סוף עמוד 164 ---
מעבר לכך שמנגנון ימי החופשה שהמציא לעצמו מיכה לא עבר את האישור הנדרש על פי דין, הרי שמדובר במנגנון שאין לו אח ורע בכל חברה אחרת, והוא אף עומד בסתירה לנוהג הקיים בחברות ואף לחוק חופשה שנתית, התשכ"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית") (סעיף 1116), כאשר לעניין הטענה כי המנגנון עומד בסתירה לנוהג המקובל בכל חברה אחרת הכלכלן רלב"ג העיד בהליך האישור מטעם הנתבעים הודה, כי הוא אינו מכיר חברה אחרת בה קיים מנגנון דומה (סעיף 1117; בהמשך מובא ציטוט מן הפרוטוקול).
724. לטענת ב"כ התובע, בתת פרק ו.4.ב., "המנגנון עומד בסתירה לנוהג המקובל בחברות עצמן", כלשון הכותרת של תת הפרק, כאשר אחד הנימוקים לכך הוא כי לא הובאו כל ראיות בעניין זה, חרף כך שהנתבעים הגישו לא פחות מ-13 תצהירים של עובדים שונים בחברות, בהווה ובעבר, אף לא אחד מעובדים אלה הצהיר, כי גם הוא זכאי להיעדר כרצונו מהעבודה, בלי שייגרעו לו ימי חופשה ממכסתו הצבורה (סעיף 1119).