725. אין שחר, אפוא, לטענתו של מיכה, לפיה "זה מה שנהוג [בחברות]" (סעיף 1120). אפילו רוג'ה אטיאס, שכיהן כמנהל המלון, ואשר העיד בהליך מטעם הנתבעים – אישר כי כאשר הוא נוטל ימי חופשה, הם נגרעים ממכסת ימי החופשה הקיימת בחברות (סעיף 1121; בהמשך, לאורך רוב עמ' 240 מצטטים קטעים מעדותו בבית המשפט).
726. לטענת ב"כ התובע, גם חוזי ההעסקה של מנהלי המלון בחברות הינם גלובאליים, קרי: המנהלים מחוייבים לעבוד מעבר לשעות העבודה המקובלת ואף מקבלים על כך תוספת תשלום. משכך, אפוא, גם לטענה של מיכה בדבר "הנוהג" בחברות לעניין צבירת ימי החופשה, ללא קשר לניצולם בפועל – אין בסיס (סעיף, 1123).
727. בתת פרק ו.4.ג. טוענים ב"כ התובע, כלשון הכותרת, כי "מנגנון צבירת ימי החופשה ופדיונם במהלך יחסי עובד ומעביד – מנוגד לדין".
728. בחוות דעתו של רו"ח מור נקבע, כי צבירת ימי החופשה של מיכה הינה מנוגדת לסעיף 7(א) לחוק חופשה שנתית, הקובע כי "אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות" (סעיף 1124). עוד נקבע שם, כי לא ניתן לפדות ימי חופשה במהלך תקופת יחסי עובד ומעביד (סעיף 1125).
729. לטענת ב"כ התובע, גם בהנחה שמיכה יכול היה לצבור את ימי החופשה שלו, הרי שהיה על החברות לשקף את התחייבות בדו"חותיהן הכספיים, כאשר בפועל, הדבר לא נעשה (סעיף 1126).
--- סוף עמוד 165 ---
730. רו"ח מור ציין, בנוסף, כי אי ההפרשה בדו"חות הכספיים הינה בעלת חומרה מיוחדת, שעה שהחברות כן ניהלו כרטסת מיוחדת להפרשות בגין "עתודה לחופשה" של עובדים (כרטסת 820009) – כאשר הכרטסת עודכנה, מעת לעת, ביחס להפרשות לחופשה של עובדים אחרים בחברות (סעיף 1127).
731. "צבירת החופשה" של מיכה, בהיקף של מיליוני שקלים, נעדרה כמובן מהכרטסת, שעמדה על סך של 198,198 ₪ לשנת 2007; ע"ס 293,596 ₪ לשנת 2008; ע"ס 268,693 ₪ לשנת 2009; ואיפוס הכרטסת בשנת 2010 (סעיף 1128; ההדגשות – במקור).
732. למותר לציין, כי בחקירתו הנגדית של רו"ח מור לא נסתרו מסקנותיו בחוות הדעת, על כל המשתמע מכך, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים להניח למומחה הנחות במנותק מהמצב החוקי והקיים (סעיף 1129,, וקטעים מן הפרוטוקול, בעמ' 241-243).
733. גם רו"ח כספי אישר, בחקירתו הנגדית, כי "פדיון ימי חופש בכסף בתקופת עבודה הוא לא חוקי". רו"ח כספי אף אישר, בחוות דעתו, כי הוא נמנע מלחוות את דעתו על חוקיות צבירת ימי החופשה אותם ביצע מיכה (סעיפים 1130-1131).