המונדיאל מזכיר לנו תמיד ששוק שחקני הכדורגל הוא שוק גלובאלי. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה ומתגברת של גידול במספר שחקני הכדורגל המגיעים לישראל מאירופה ומאמריקה הלטינית. המעבר של שחקן אינו רק מעבר מקצועי על כר הדשא, אלא אירוע מורכב הכולל העתקת חיים, פערי שפה ותרבות ומערכת חוקים ורגולציות ייחודית. בזמן שגם כך מעבר מדינה ומציאת עבודה חדשה אינו דבר פשוט, הדבר מורכב עוד יותר כאשר מדובר בשחקן כדורגל שמגיע למדינה שהוא לא ננננ, בוודאי כאשר כדורגלן מאמריקה הלטינית מגיע לשחק בישראל.
קבוצות ושחקנים רבים נוטים לחשוב בטעות, כי די בחתימה על התבנית הסטנדרטית שמפרסמת הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל, אבל ניסיון רב שנים בייצוג שחקנים וקבוצות לימד אותנו שמדובר בחוזה בסיסי ביותר שאינו נותן מענה מספק למגוון רחב של סוגיות מהותיות המתעוררות במהלך תקופת ההתקשרות. חשוב להשקיע בחוזה שתפור היטב למידות של שני הצדדים ומטפל גם בסוגיות הפרטניות של הצדדים וגם בסוגיות מפתח שהרבה פעמים לא מטופלות, כמו מנגנון מענקים ותמריצים מעבר לשכר הבסיס, השתתפות במשחקי הנבחרת הלאומית של השחקן (בהתאם לחובתו להשתחרר למשחקי הנבחרת בהתאם לתקנוני פיפ"א), נושא הביטוח הרפואי (הן בישראל והן בעת משחק נבחרת לאומית), חלוקת האחריות הכלכלית במקרה של פציעה בעת משחק נבחרת לאומית, תנאי מגורים ומעטפת הסתגלות בישראל, תכנון הקריירה שלאחר הפרישה (The Day After), ולעתים אף סוגיות הקשורות לבן או בת הזוג.
קיימות סוגיות רבות שנתונות למשא ומתן בין הצדדים וחשוב שיהיה ייצוג על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום הספורט, כמו זכות ההשתחררות למועדון גדול יותר או לליגה בכירה יותר בחו"ל במקרה של הצעה אטרקטיבית, סוגיות של מטבע התשלום (האם בשקל הישראלי או במטבע אחר), זכות הקבוצה להאריך את החוזה בעונה או בשתיים נוספות בתנאים שנקבעו מראש, כדי למנוע את עזיבת השחקן בחינם (שחקן חופשי), קנסות וסנקציות ברורות במקרה של התנהגות בלתי הולמת, זכות ביטול מצד המועדון אם השחקן הסתיר בעיות רפואיות או עובדות מהותיות אחרות ועוד.
ולא פחות מהותי, לצד הבניית החוזה המקומי, ייצוג שחקנים זרים דורש סנכרון מלא מול דיני הספורט הבינלאומיים, כמו תקנות ה-FFAR (FIFA Football Agent Regulations) המחייבות כל סוכן לעבור בחינה רשמית של פיפ"א ולקבל רישיון בתוקף (ולכן חשוב שעורך הדין יבצע בדיקת נאותות לגבי מעמדם המשפטי של השותפים והמתווכים המקומיים במדינות המקור והעמלות המשולמות, כדי למנוע את פסילת העסקה במוסדות השיפוט של פיפ"א , איסור TPO (בעלות צד שלישי – הנאסרת במסגרת סעיף 18 לתקנות הRSTP, אך בשוק הלטיני עדיין נפוצה), סעיפי שחרור ספרדיים (Real Decreto 1006) המהותיים לשחקנים העוברים דרך הליגה הספרדית (לה-ליגה) ואשר התנהלות לא נכונה יכולה לגרור סוגיות מס וסוגיות משפטיות כבדות, וסוגיות של הגנת קטינים ומנגנוני סולידריות.
לסיכום, ניהול חוזה כדורגל בינלאומי דורש הרבה מעבר להבנה של חוקי המשחק הרגילים. ניסוח נכון של הסכם ההעסקה, מפורט ומותאם תרבותית, עשוי למנוע מחלוקות עתידיות בערכאות משפטיות ומוסדות בוררות בינלאומיים (כגון FIFA אוCAS ), להבטיח יציבות מקצועית ופיננסית, וליצור מערכת יחסים מוצלחת, בריאה וארוכת טווח בין השחקן לבין הקבוצה. כאשר מדובר בשחקן ממדינות אמריקה הלטינית חשוב מאוד גם להיות מיוצגים על ידי משרד עורכי דין בינלאומי אשר הנציגות הישראלית שלו דוברת (גם מילולית וגם תרבותית) גם ספרדית או פורטוגזית ובו זמנית מבינה הן את תחום הכדורגל הישראלי והן את התרבות הלטינו-אמריקאית. בסופו של דבר מדובר בהתקשרות מורכבת - הן משפטית והן תרבותית - ובניה לא נכונה תגרום לחיכוכים שעלולים לפגוע הן בשחקן והן בקבוצה.