אמילי באקוודור
מאמרים מקצועיים

אמילי באקוודור

06 מאי 2025
הדפסה
PDF

במאי, 2025, היה לנו את הכבוד להיות חלק מקבלת הפנים בביקור ההיסטורי של דניאל נובואה אסין, נשיא אקוודור, וגבריאלה זומרפל רוסרו, שרת החוץ של אקוודור, אשר הגיעו לישראל עם משלחת גדולה של אנשי עסקים כדי לציין 75 שנות חברות קרובה בין שתי המדינות, ביקור אשר אורגן על ידי שגרירת אקוודור בישראל, מריה כריסטינה צ׳בלוס.  באירוע המדהים, ניכר היה החום האנושי המשותף גם לישראלים וגם ללטינים, אבל ניתן היה לראות גם שחלק מהישראלים מצאו עצמם מעט מחוץ לשיחה.

בפרק 10 של העונה השניה של סדרת הטלוויזיה "אמילי בפאריז" של נטפליקס מנסה מדלין ווילר להפגין את יכולותיה בשפה הצרפתית רק כדי שהלקוח הצרפתי, אשר הודיע לה כי לא ימשיך לעבוד איתה ישיב לה במשפט האייקוני: "יקירתי, את יכולה לדבר בצרפתית עם מבטא גרוע כמה שאתה רוצה, אבל אני לעולם לא אבין אותך ואת לעולם לא תביני אותי".   זה כמובן נכון, כי שפה היא לא רק מילים אלא תרבות, וכשמדובר בעסקים בינלאומיים בכלל ובמשא ומתן לעסקים בינלאומיים בפרט, לא פחות חשובה מהכרת התרבות והשפה היא המומחיות (באופן כללי ובסוג התרבות המדובר) בניהול עסקים בינלאומיים ובניהול משאים ומתנים בינלאומיים.  רק מומחיות כזו תאפשר לשמוע ניואנסים (וללא המומחיות לעתים שומעים אבל לא יודעים להקשיב להם), להימנע מדריכה על מוקשים שאחרים לא יודעים לראות אותם (וללא המומחיות אולי רואים אותם אבל לא יודעים להבחין בהם), ותאפשר לעקוף מוקשים אלה או לנטרל אותם, כאשר אחרים אפילו לא שומעים אותם מתפוצצים.

במקרה שנדון בבית המשפט בחיפה באוגוסט, 2024,דובר בחברה הפועלת בארגנטינה ועוסקת, בין השאר, בייצור, שיווק ויצוא של מוצרי מזון, לרבות פירות מיובשים, אשר חתמה על הסכם מול יבואן ישראלי עם תנאי תשלום לפיהם ישולם מלוא הסכום עם הגעת הסחורה לישראל [O/A = On Arrival].  כשהגיעו שתי מכולות לישראל עם שזיפים מיובשים סירב היבואן לשלם, טען שחלק מהקרטונים שבמכולה היו פגומים, והחלה התכתבות ווטסאפ, מייל ופקס בין הצדדים שהסתיימה בהליך משפטי ובפסק דין שקבע כי היבואן נדרש לשלם את מלוא החוב וההוצאות המשפטיות של החברה הארגנטינית, וכן דחה את מלוא טענות היבואן לגבי איכות הסחורה.  בין יתר הסוגיות שפסק הדין עסק בהן הייתה השאלה האם חיוב התשלום מותנה בקבלת הסחורה באיכות טובה או שהוא חיוב עצמאי, כאשר שאלת הקשר בין חיובי הצדדים וסיווגם היא שאלה של פירוש ההסכם והתחקות אחר רצון הצדדים לו - כלומר, שאלה של שפה ותרבות !

בית המשפט גם עסק רבות בהתכתבות בין הצדדים לאחר פרוץ המשבר - גם כאן שאלה של שפה ותרבות - כאשר נציגי החברה הארגנטינאית העידו כיצד הם פירשו את התנהלות היבואן הישראלי ובית המשפט בישראל מצא לנכון לאמץ את עמדתם באופן מלא.

האם הסכסוך יכול היה להימנע אם ההסכם היה נערך על ידי משרד עורכי דין בעל מומחיות בעבודה מול אמריקה הלטינית?  האם הסכסוך יכול היה להסתיים בדרכי שלום אילו נוהל על ידי משרד עורכי דין כזה?  האם תוצאת פסק הדין הייתה שונה אם את ההליך המשפטי היה מנהל משרד עורכי דין בעל מומחיות כזו?  לעולם לא נוכל לדעת, אבל בוודאי שגם הסיכוי להגיע להסכם טוב יותר, גם הסיכוי להימנע מסכסוכים וגם הסיכוי לנצח בהליכים משפטיים גבוהים יותר כאשר אלה מנוהלים בצורה הנכונה.  משרד עורכי דין בעל ניסיון בעסקים בין ישראל ואמריקה הלטינית יכול לפעול לא רק כעורכי דין אלא כמתווך תרבותי, לצמצם על ידי כך אי הבנות ולהגדיל את הסיכוי להצליח בשוק.