--- סוף עמוד 196 ---
1424-1428. כאשר משמעות הדברים, לדברי ב"כ התובע, היא: "חרף כך, פעם אחר פעם סירבו החברות (בהנחיית מיכה) להעביר את המסמכים המבוקשים על ידי איציק, תוך שהחברות – כשופרו של מיכה – חזרו וטענו כי איציק אינו זכאי לקבלתם, חרף ההחלטה המפורשת בנושא" (סעיף 1429; הקווים וההדגשות במקור).
869. בחלוף קרוב לחצי שנה, ומספר ימים לקראת תום חקירתו הנגדית של מיכה (שהסתיימה ביום 12.11.2017) שינו החברות, לכאורה, את טעמן, והודיעו כי הן מוכנות למסור את הקובץ האחיד "לפנים משורת הדין", ובכפוף לחתימת רו"ח מור על כתב התחייבות האוסר את העתקת הקובץ האחיד, ואשר כולל תניות דרקוניות נוספות, לרבות איסור על העברת המסמכים לתובע או לכל צד שלישי כלשהו (סעיף 1430).
870. ושוב, לאחר תיאור התכתבות נוספת, מסכמים ב"כ התובע את הסגה האמורה בלשון זו (סעיפים 1435-1440; ההדגשות והקו במקור).
"1435. סיכומם של דברים: במשך קרוב לשנה, ועד עצם היום הזה, מסרב מיכה (והחברות – אחריו) להעביר לידי איציק את המסמכים המשקפים את מצבן החשבונאי העדכני של החברות שבבעלותו.
1436. יתרה מכך, משהבינו הנתבעים כי אי מסירת החומרים עלולה לעמוד להם לרועץ, 'התחכמו' הנתבעים והתנו את מסירתם בתנאים שונים שמילויים אינו אפשרי, ובוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט הנכבד.
1437. ודוק; אילו הנתבעים היו פועלים בתום לב ומעלים את הדרישות השונות ביחס לכתב הסודיות מנימוקים ענייניים, ולא כקרדום לחפור בו, היה עליהם להעביר את יתר המסמכים שהתבקשו, שאינם הקובץ האחיד, עוד בחודש 06/2017. כאמור, לא כך נעשה: לא בחודש 06/2017 ולא בכל החודשים שחלפו עד עצם היום הזה.
1438. בהינתן כל האמור לעיל ברי, אפוא, כי לא רק שמיכה בחר למדר את איציק ממידע, אלא שהמידור ממידע ממשיך עד ימינו אנו, במישורים רבים וביחס למסמכים מהותיים.
1439. משכך, אין כל יסוד לטענות הנתבעים, לפיהן החל "תור זהב" בחברות בו לאיציק קיימת גישה רחבה לכל המידע והמסמכים המבוקשים על ידו ביחס לרכושו.
1440. מדובר, לכל היותר בהעמדת פנים, בניסיון (לא מוצלח במיוחד)
--- סוף עמוד 197 ---
להתגונן מפני טענת הקיפוח, ולמעשה – פשוט בעלה תאנה נידף ובכסות אחרת להמשך מידורו של איציק ממידע. הא ותו לא".
871. תת פרק ח.5.ד של סיכומי ב"כ התובע מוקדש לנושא זה: "הזכות לקבלת מידע – המישור הנורמטיבי".
872. לטענת ב"כ התובע, זכותם של בעלי מניות לקבלת מידע, נחשבת לזכות בסיסית ומהותית בדיני החברות, שכן היא מאפשרת להם לקבל החלטות מושכלות בכל הנוגע להפעלת הסמכויות המוקנות להם בחוק החברות וכן יש בה כדי להגן על האינטרס הרכושי שלהם במניות (סעיף 1444).