241. עוד טענה בנפיט כי גם אם אכן החשבון האמור אינו קיים יותר או לחילופין כי לאיילה תומר אין גישה לחשבון האמור הרי שהיה עליה לפרט בתצהיר מתי אבדה היכולת שלה להפיק מהחשבון האמור מסמכים ובאילו נסיבות. יתרה מכך איילה תומר גם לא הבהירה במסגרת תצהירה מתי ובאילו נסיבות איבדה את הגישה לתיבת הדוא"ל שכתובתה. ayala@tmimedia.co.il.
242. כמו כן נטען כי אין לקבל את הצהרתה הסתמית של איילה תומר לעניין היעדר גישה לחשבונות הדוא"ל אצל חברת רמי או
--- סוף עמוד 33 ---
אצל יהושע שכן בהתאם לדין על איילה תומר לפעול לקבל גישה לחשבונות האמורים וככל שלא עלה בידה לעשות כן, עליה ליתן הסבר בתצהיר ערוך כדין כיצד איבדה את הגישה לחשבונות האמורים.
243. פגם נוסף בתצהירה של איילה תומר הוא המענה לעניין תכתובות בישומונים למסרים מיידים. לעניין זה טענה בנפיט כי איילה תומר כלל לא התייחסה לדרישה שהופנתה אליה והשיבה, ללא כל קשר לדרישה כי: "אין לי גישה לחשבונות הדוא"ל הללו". לטענת בנפיט לאור העובדה שאפליקציות למסרים מיידים הפכו להיות בשנים האחרונות כלי מרכזי לתקשורת בין אישית, לרבות במסגרת עסקית, קשה להעלות על הדעת שאין לה התכתובות כלשהי עם הגורמים אשר פורטו בבקשה.
244. באשר לתצהיר גילוי המסמכים של דין תומר, נטען כי המדובר בתצהיר גילוי מסמכים פסול ומנוגד לדין. תצהיר גילוי המסמכים שהוגש על ידי דין תומר הוא עמוד אחד בלבד, אשר במסגרתו הצהיר כי אין לו אף לא מסמך אחד הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת בתובענה. לטענת בנפיט על פי הוראות הדין היה עליו להצהיר כי "מעולם לא היו לו" מסמכים הנוגעים לתובענה אולם הוא לא הצהיר כך וזאת בניגוד לדין.
245. לטענת בנפיט לא יכול להיות ספק כי דין תומר מסתיר מסמכים רלוונטיים. הוא אף התחמק מגילוי מסמכים ספציפיים עת הצהיר במסגרת תצהירו (סעיף 6 לתצהיר) כי: "קראתי את דרישות התובעת, אשר נשלחו אליי, ומעבר לתשובות אשר ניתנות על ידי אמי, בתצהיריה האמורים, אין בידי ו/או בפי דבר מכל המופיע בדרישות התובעת אליי".
246. עוד טענה בנפיט כי בהתאם להוראות הדין על המצהיר להתייחס באופן פרטני גם למסמכים המצויים "בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמי" אולם דין תומר לא הצהיר כי אין מסמכים בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמו, אלא הצהיר כי אמו, איילה תומר מחזיקה במסמכים.