16. במקביל הודיעה אאורה לנתבעים 3, 4 כי אסרה על אמפו למסור את הצ'קים לניכיון לצורך קבלת אשראי, ודרשה להחזיר לה את הצ'ק שביטלה וטרם נפרע (מוצג 47 למוצגי התובעת).
17. עוד טענה אאורה כי הגם שאמפו נדרשה לסלק ידה מהפרויקט הגיעו נציגיה למתחם הבנייה והוציאו ציוד וראיות הנוגעות לתביעה זו. אאורה פנתה לבית משפט למנוע את כניסת אמפו למתחם, וביום 10.6.2015 ניתן צו מניעה בהסכמת הצדדים (מוצג 33 למוצגי התובעת).
18. לאחר שאאורה ביטלה את הצ'ק פנו שתי חברות דירוג - BDI ו-Dun & Bradstreet, לקבל את תגובת אאורה למידע שנמסר להן בקשר לביטול צ'ק (מוצגים 50-49 למוצגי התובעת). אמפו שלחה לאאורה מכתב התראה עם העתק לבנק לאומי ולרשות לניירות ערך, שבו ציינה כי אאורה ביטלה צ'ק שלא כדין. לטענת אאורה, דברים אלה מהווים לשון הרע, שכן אמפו לא ציינה במכתב כי הביטול היה כדין, בהתאם לזכויות אאורה בהסכמי המקדמה. כן טענה אאורה כי מי שעומד מאחורי הפניות הללו הם נתבעים 3 ו-4, וזאת בהתבסס על תוכן המסרון ששלח הנתבע 4 למנכ"ל אאורה ביום 3.5.2015, בו כתב "אם לא יהיה ברירה מחר אנחנו נדווח לכל הבנקים...חבל שיהיה סתם בלאגן...בוא נישב מחר לסדר את העיניין" (מוצג 46 למוצגי אאורה).
19. לציין כי לאחר שאמפו עזבה את האתר, השלימה אאורה את בניית הפרויקט בעצמה, באמצעות קבלני משנה ולטענת אאורה התעכבה השלמת הפרויקט עקב כך ונגרמו לה נזקים. לטענת אאורה הסכום שנדרשה לשלם לקבלני משנה להשלמת הפרויקט עמד על 12,392,300 ₪ (מוצגים 37-34 למוצגי אאורה).
20. ביום 15.7.2015 הגישה אאורה את התביעה דנא נגד שתי החברות – אמפו ואקורד. אמפו נתבעה בעילות חוזיות, ואקורד מאחר שלטענת התובעת השתלטה על אמפו ולמעשה היא פועלת בעצמה תחת אמפו, ועל כן אחראית לנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהפרות החוזה על ידי אמפו. כן נתבעו באופן אישי בעלי התפקיד בנתבעות 1 ו-3: הנתבע 2 מכוח הערבות האישית שחתם לקיום החיובים החוזיים של אמפו, והנתבע 4 מאחר שלטענת אאורה הוא בעל השליטה באקורד והוא האחראי הבלעדי למעשיה.
במסגרת הטענות הרבות שנטענו 'צירפה' התובעת עילות וסעדים נוספים, כמו סעד הצהרתי כי אאורה ביטלה כדין את הצ'ק שנתנה לאמפו במסגרת הסכם מקדמה 5; תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסום שלילי; וכן הוסיפה אאורה עוולה של גרם הפרת חוזה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, אותה ייחסה לנתבעים 3 ו-4.
21. להשלמת התמונה ראיתי לציין כי מערכת היחסים בין בעלי הדין אינה מתמצה בהליך זה ובין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים הנוגעים לאותן נסיבות.
ת"א (רמ') 42477-07-15: מדובר בתביעה שטרית שהגישה אקורד נגד אמפו ואאורה בבית המשפט השלום ברמלה ביום 21.7.2015 (עובר לתובענה דנא). התביעה היא לביצוע הצ'ק על סך 970,000 ₪, שהחזיקה אקורד וניתן לאמפו במסגרת הסכם מקדמה 5, אותו ביטלה אאורה בטענה להפרת הסכם המקדמה.
נגד אמפו ניתן פסק דין בהעדר הגנה, ובעניין אאורה ראה בית המשפט לדחות את התביעה מנימוקים שונים כמפורט בפסק הדין. פסק הדין של בית המשפט השלום אינו חלוט שכן אקורד הגישה ערעור (ע"א 63515-10-18) והדיון בו עוכב בהסכמת הצדדים "עד לקבלת פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב..." ( ההליך דנא).
ת"א (ת"א) 3195-08-15: מדובר בהליך בבית משפט השלום בת"א בו תתברר ההתנגדות שהגישה אאורה לבקשת אמפו שהוגשה בהוצאה לפועל לביצוע שטר שביטלה אאורה על סך 970,000 ₪. גם בתיק זה עוכבו ההליכים עד הכרעה בהליך דנא.
דיון והכרעה
22. אקדים מסקנה לדיון ואומר כי לאחר עיון בכל חומר הראיות, בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, ולאחר ששמעתי את בעלי הדין והעדים, ראיתי לקבל את התביעה בחלקה נגד אמפו וסלימאן (נתבעים 1 ו-2), ולדחות את התביעה נגד אקורד ועדי צים (נתבעים 3 ו-4).
23. ראיתי לציין כי בסיום הדיונים, לאחר שמיעת הראיות, חזרתי לנקודת ההתחלה ולהתרשמותי בתחילת ההליך, בעניין הנתבעים 3, 4 כפי שגם משתקף בהחלטה מיום 8.9.16 שניתנה בבקשה לסילוק על הסף: "התרשמתי שטענות התובעת אינן נעדרות ספקות, בעיקר בשל היעדר מערכת יחסים חוזית כלשהי בין התובעת לבין המבקשים [נתבעים 3 ו-4. א.נ.ח], וברי כי על התובעת יהיה להוכיחן ברמה הנדרשת, ולכאורה נראה כי משוכה לא פשוטה ניצבת לפניה...". אמנם לא סילקתי כבר אז את התובענה נגד נתבעים 3 ו-4, אלא שהיה זה בשל השלב ההתחלתי של ההליך, בטרם נדונו הטענות העובדתיות, ולא ניתן היה לקבוע בוודאות כבר אז כי "בשום פנים ואופן אין התובעת יכולה לקבל את הסעד שהיא מבקשת על פי העובדות והטענות העולות מתביעתה" (עמ' 4 להחלטה). אך כאמור, סיום ההליכים לא שינה מאומה, והדיונים שהתקיימו לא ביססו את הטענות של התובעת שאותן היה עליה להוכיח. המסקנה החד משמעית היא אפוא, כי התביעה נגד נתבעים 3 ו-4 נדחית.
האם אמפו הפרה את החוזה עם אאורה?
24. עיון בחומר הראיות, בעדויות ובמסמכים שהציגה התובעת תומך בטענותיה כי אמפו הפרה את החוזה וכי אאורה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה במאזן ההסתברות כי אמפו הפרה הפרות חוזרות ונישנות את החוזה שנכרת בינה לבין אאורה, וגם את הסכמי המקדמה שנחתמו בהמשך.
25. לציין כי במסגרת החוזה, בצד החיובים השונים, הודגש כי עמידה בלוחות הזמנים מהווה תנאי מהותי לחוזה, וכך נכתב: "עדכון ועמידת הקבלן בלוח הזמנים מהווים עניינים יסודיים בהתקשרות בין הצדדים, שאי עמידה בהם תקנה למזמין לטעון להפרה יסודית של חוזה זה על ידי הקבלן, על כל המשתמע מכך" (סעיף 12.4 לחוזה). הוראה דומה נכללה גם בכל הסכמי המקדמה, שבהם עודכן מעת לעת תאריך סיום השלב הראשון לעבודות, למשל סעיף 6 להסכם מקדמה 5: "אי עמידה ביעד המוגדר יהווה הפרה יסודית של הסכם זה" (מוצג 15 למוצגי אאורה).
לוח הזמנים שנקבע לביצוע כל שלב צויין בחוזה, ונקבע ל-16 חודשים מיום תחילת העבודות על פי צו התחלת העבודה, וכלשון הסעיף:
"תקופת ביצוע:
הקבלן יסיים את העבודה של ¬כל שלב כולל קבל טופס 4.... ומסירת הדירות לדיירים... תוך 16 חודשים ממתן צו התחלת עבודה" (נספח ג-1 לחוזה).
בהתאם, ומאחר שצו התחלת העבודה לשלב הראשון לפרויקט (מגרשים 266, 267, 268, ו-269) ניתן ליום 1.6.2013 (מוצג 6 למוצגי התובעת), הרי שלפי החוזה מועד סיום העבודות יהיה 1.10.2014.
26. אין מחלוקת כי עד חודש אוקטובר 2014 לא השלימה אמפו את בניית החלק הראשון של הפרויקט כפי שהתחייבה בחוזה, שהרי החל מחודש אוקטובר 2014 נחתמו הסכמי המקדמה בין אמפו לאקורד ועל פיהם נדחה מועד סיום בניית השלב הראשון של הפרויקט – תחילה ל-31.12.2014, בהמשך ל-27.2.2015 ולבסוף ל-30.3.2015 ול-31.3.2015 (מוצגים 7, ו-15-12 למוצגי אאורה). אמפו עצמה הצהירה בהסכמי המקדמה כי "הקבלן [אמפו-א.נ.ח] מאחר בלוחות הזמנים החוזיים ובשל כך עלולים להיווצר לחברה [אאורה-א.נ.ח] נזקים ניכרים", והסכימה כי המועד החדש שנקבע בהסכמי המקדמה "לא מהווה ויתור לכל סעד המגיע לחברה עקב איחור במסירה בהתאם ללוחות הזמנים" (הסכם מקדמה 1; מוצג 7 למוצגי התובעת).
איחור בהשלמת הבנייה, כאמור, מהווה הפרת יסודית של החוזה (כהגדרתו בחוזה) על ידי אמפו והיא אחראית כלפי אאורה לנזקים שנגרמו לה עקב ההפרה.
27. לא רק שאין מחלוקת שבמועד המקורי לא השלימה אמפו את בניית החלק הראשון של הפרויקט, אלא שאין מחלוקת שהעבודות לא הושלמו גם עד יום 31.3.2015 – הוא המועד הנדחה האחרון שהסכימו הצדדים כי עד אליו יסתיימו העבודות כאמור (סעיף 4 להסכם מקדמה 5, מוצג 15 למוצגי אאורה). הגם שהיתה התקדמות להשלמת החלק הראשון לפרויקט ומסירת הדירות לרוכשים (ביום 31.3.2015 התקבל טופס 4 לגבי שניים מארבעת המגרשים של החלק הראשון של הפרויקט (מוצג 40 למוצגי אאורה)), לא עמדה אמפו בלוח הזמנים לו התחייבה בהסכמי המקדמה 4 ו-5.
28. לציין כי לא רק בחוזה היה לוח הזמנים תנאי יסודי (סעיף 12.4 לחוזה), אלא שגם בהסכמי המקדמה צויין במפורש כי לוח הזמנים מהווה תנאי מהותי וכי "אי עמידה ביעד המוגדר יהווה הפרה יסודית של הסכם זה" (סעיף 6 להסכם מקדמה 5; מוצג 15 למוצגי אאורה). יוצא אפוא, כי מועד סיום העבודות היה מהותי, ואי השלמת הבנייה במלואה מהווה הפרה ברורה של חיוב מהותי בחוזה ובהסכמי המקדמה.
לא ראיתי לקבל את טענת אמפו כי לא היתה חשיבות למועד סיום העבודות שנקבע בהסכמי המקדמה 4 ו-5 (30/31.3.2015). לטענת אמפו נחתמו הסכמי מקדמה 4 ו-5 ב-26.2.2015 וב-25.3.2015 בהתאמה, ובאותה עת היה ברור לשני הצדדים כי אין זה אפשרי לסיים את העבודות עד המועד שנקבע בהסכם המקדמה, ובוודאי שהדבר היה ברור במועד שבו נחתם הסכם מקדמה 5 (25.3.2015), מספר ימים לפני המועד שנקבע לסיום העבודות. כאמור איני מקבלת את טענת אמפו, ככל שאמפו סברה כי אין זה אפשרי לסיים את הבנייה במועד שנקבע בהסכמי המקדמה, מדוע זה חתמה על הסכם שכזה שהמועד לסיום העבודות הנקוב בו מהווה תנאי יסודי. חזקה על צד לחוזה כי הוא מודע לחיובים שהוא לוקח על עצמו ואינני מקבלת את התנערות אמפו עתה מהמועד המוסכם להשלמת העבודות. מוטב לטענה זו שלא היתה נטענת, ולטעמי היא אף נגועה בחוסר תום לב.
29. מכל מקום – החלק הראשון של הפרויקט לא הושלם במועד הקבוע בחוזה (1.10.2014), וגם לא במועדים הנדחים על פי הסכמי המקדמה. כפי שכבר ציינתי לעיל, שמרה אאורה על טענותיה ועל זכויותיה לסעדים בגין האיחור בהשלמת הפרויקט, וכך צויין במפורש בהסכמי המקדמה כי הסכמה לדחיית המועד אינה מהווה ויתור כלשהו של אאורה על איזו מטענותיה לעניין מועד השלמת הפרויקט (סעיף 12.4).
לאור האמור והמתואר הוכח לי כי אמפו אחרה בהשלמת החלק הראשון ובכך הפרה את החוזה הפרת יסודית, שכן מועד סיום העבודה היה תנאי עיקרי בהתקשרות בין הצדדים. לא רק זאת אלא שאמפו גם לא סיימה את הבנייה עד המועד האחרון שנדחה בהסכמה, מועד שכאמור היווה תנאי מהותי שהפרתו היא הפרה יסודית.
לא ראיתי להתייחס לאיחור בהשלמת המגרשים הנוספים בפרויקט ("החלק השני"), שמועד התחלת העבודות בהם היה מאוחר יותר, שכן ממילא הגעתי למסקנה כי אמפו איחרה בלוח הזמנים, שכאמור היה תנאי עיקרי בחוזה ובהסכמי המקדמה. לא רק זאת אלא שבעת סילוק ידה של אמפו מהאתר מפאת הפרת החוזה והסכמי המקדמה, לא הסתיימו העבודות בפרויקט אותו נאלצה אאורה להשלים באמצעות קבלני מישנה תחת חיובי אמפו לבצע הפרויקט כולו. אמנם משהכחישה אמפו את המועד הנטען להיות המועד המדויק שבו ניתן צו התחלת העבודות לגבי המגרשים בחלק השני היה על אאורה להציג את צו תחילת העבודה לגבי מגרשים אלה כדי להרים הנטל, ואולם בנסיבות בהן אחרה אמפו לבצע את העבודות על פי לוח הזמנים שנקבע כתנאי עיקרי לחוזה, ומשלא עמדה גם בארכות שקיבלה, הרי שאאורה היתה רשאית לסלק את ידה את אמפו מביצוע כל הפרויקט בגין הפרת החוזה והסכמי המקדמה (להזכיר כי צו מניעה נגד אמפו מכניסה לאתר ניתן בהמשך בהסכמה) ולא ראיתי צורך להתייחס לצו התחלת העבודות של החלק השני, שברור כי לא אמפו סיימה אותו. יש לומר, אפוא, כי אאורה זכאית לסעדים עקב הפרת החוזה (ולסעד המבוקש אתייחס להלן).
30. האיחור של אמפו בלוח הזמנים לביצוע העבודות אינו ההפרה היחידה של הנתבעת. אאורה הציגה צֶבֶר של הפרות חוזה שבעטיין היתה התובעת זכאית לתרופות בהתאם להוראות החוזה.
כך למשל, עולה מהעדויות כי לקראת סיום ההתקשרות צמצמה אמפו את נוכחותה במתחם, ובכך הפרה את התחייבותה בהסכמי המקדמה להגביר את קצב ביצוע הפרויקט כדי להשלים את הבניה במועד (ראה למשל בסעיף 6 להסכם מקדמה 5; מוצג 15 למוצגי אאורה). חיוב זה מופיע גם בחוזה עצמו, שם נאמר כי ביצוע איטי של העבודות, הפסקתן, או הסתלקות הקבלן מהפרויקט מהוות עילה לסילוק ידה של אמפו מביצוע הפרויקט ומזכות את אאורה בסעדים (סעיפים 63.1.1, 63.1.2 וכלל פרק י"ב לחוזה).
לעניין זה העיד למשל, מר אורן אדר, שניהל את הפרויקט מטעם אאורה וציין כי אמפו עזבה את האתר – "לא סולק, הסתלק" (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 25.1.2018), וכי למרות הקשיים שהיו לאאורה עם אמפו היא לא חשבה להחליף אותה בקבלן אחר אלא לעזור לה להשלים את הפרויקט, בגלל ההשלכות הכלכליות הכרוכות בהחלפת קבלן (עמ' 28). גם מר חנינה, סמנכ"ל הנדסה באאורה העיד כי אמפו הפחיתה את מספר העובדים מטעמה ואת נוכחותה באתר עד נטישתו המוחלטת (סעיף 18 לתצהיר עדות ראשית שהגיש). גרסה זו של אאורה לא נסתרה, ומשלא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות אמפו הרי שאין לי אלא לדחות את טענותיה הסתמיות, כי אאורה לא הציגה ראיות מספיקות להוכיח שאמפו האטה את פעילותה בפרויקט, ואני מקבלת את גרסת אאורה בעניין הפרה של ההסכמות המזכה את אאורה לסעדים –בהתאם להוראות פרק י"ב לחוזה.
31. אל מול הראיות שהציגה אאורה, היתה גרסת אמפו חסרה ולא סדורה, שעיקריה הכחשות כלליות של טענות התובעת. כך למשל, לא היה בידי אמפו להציג ראיות, או למצער גרסה, בקשר לאיחור בלוח הזמנים להשלמת הפרויקט, והיא הסתפקה בטענה סתמית כי הראיות שאאורה הביאה אינן מוכיחות כי היה איחור בסיום העבודות.
לא ניתן לקבל את הטענה, שכן אמפו עצמה הצהירה בכל חמשת הסכמי המקדמה שעליהן חתמה כי "הקבלן [אמפו] מאחר בלוחות הזמנים החוזיים ובשל כך עלולים להיווצר לחברה [אאורה] נזקים ניכרים" (מוצגים 7 ו-15-11 למוצגי התובעת). נראה כי אין צורך להוסיף ולהבהיר את הדברים המדברים בעד עצמם.
32. גם לא ראיתי לקבל את הטענה של אמפו (סעיף 8 לסיכומיה) כי אאורה ביקשה לסלק אותה מהפרויקט כדי להתחמק מתשלום התמורה. לטעמי הטענה תמוהה וכלל אינה מתיישבת עם הנסיבות הכה ברורות. מחומר הראיות עולה כי הגם שאמפו איחרה לסיים את בניית השלב הראשון בפרויקט, והגם שהספקים לא הסכימו לספק לאמפו חומרים לסיום הבניה וכתנאי לאספקתם דרשו כי אאורה תתחייב לשלם את התמורה עבור החומרים, המשיכה אאורה את ההתקשרות עם אמפו. כך התקשרה אאורה עם הספקים והתחייבה כלפיהם במקום אמפו למרות שזה אחד מחיובי אמפו, חתמה על הסכמי ביניים שבהם הקדימה מסירת צ'קים, ובמסגרת הסכמי מקדמה אלה אף האריכה את המועד להשלמת הפרויקט. ברי, אפוא, כי כל פעולות אאורה מתיישבות עם המסקנה כי אאורה לא רצתה להחליף את הקבלן המבצע, למרות הקשיים שהיו במהלך ההתקשרות, והכל כדי להימנע מעלויות נוספות הנובעות מהחלפת קבלן, וכדי שניתן יהיה לסיים בהקדם את העבודות ולמסור את הדירות לרוכשים.
כפי שאמר מר אורן אדר שלדבריו גם הפניתי לעיל:
"ש: ...עם אמפו באתר הזה היו לכם קשיים, נכון?
ת: אמת.
ש: כשהיו לכם קשיים, אתם חשבתם להחליף קבלן?
ת: האמת שלא הגענו למחשבה של להחליף את אמפו ברמה העקרונית להחליף קבלן זה, יש לזה השלכות מרחיקות לכת מעבר לאותו רגע ואותו יום. זה אומר קצב אחר, עלויות נוספות...תמיד אנחנו מעדיפים לאותו קבלן, לעזור לו לגמור את הפרויקט כי עד שהוא יצא, עד שנכנס קבלן אחר זה עניין של חודשים, עניין של תוספת כסף אדירה בדרך כלל. אז השאיפה שלנו תמיד, לא קשור לחברה שאני עובד בה, אלא בענף, לשמור על הקבלן ולזור לו כמה שאפשר." (עמ' 28 לפרוטוקול 25.1.2018).
לפיכך, טענת אמפו כי אאורה רצתה לסלק אותה מהאתר כדי להימנע מתשלום, היא טענה נוספת מהטענות הסתמיות של אמפו שאינה מתיישבת עם הראיות.