גלובס: "סוף עידן הכסת"ח?"

כתבה בעיתון גלובס, 14-15 באוקטובר 2007, הכתב נועם שרביט תחת הכותרת "סוף עידן הכסת"ח?".

הכתבה עוסקת בהשלכות של פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת תנובה. פסק הדין הרחיב את תחולת "הלכת פרומדיקו", אשר העניקה הגנה בפלילים למי שהסתמך בתום לב על ייעוץ משפטי. עם זאת, בית המשפט החמיר משמעותית את הקריטריונים לקבלת הגנה זו, בניסיון לשים קץ לתופעה של חוות דעת משפטיות "מוזמנות" שנועדו לכסת"ח. המומחים במשפט הפלילי וההגבלים העסקיים חלוקים בשאלה האם פסיקה זו מועילה או מהווה מכה נוספת למנהלים ואנשי עסקים.

הכתבה מציגה בהרחבה את עמדתה של עו"ד רונית אמיר-יניב, שבאותה תקופה כיהנה כראש מחלקת הגבלים עסקיים ושותפה במשרד יגאל ארנון ושות' (וכיום שותפה בכירה במשרד אפיק ושות').   עו"ד אמיר-יניב הבהירה, כי פסק הדין מוחק את המגמה הפורמליסטית במשפט הישראלי ומעדיף קביעת קריטריונים מהותיים, תוך התרחקות מהמגמות שאפיינו את פסיקת העליון בתקופת הנשיא ברק, אשר שמו דגש על מונחי שסתום כמו "תום לב" ו"הגינות".  לדבריה, הפסיקה מחדדת ומצמצמת את ההגנה שהעניקה הלכת פרומדיקו, ומכבידה את נטל ההוכחה המוטל על מנהלים בתאגיד, במיוחד לאור סעיף 48 לחוק ההגבלים. פסק הדין יוצק פרשנות מחמירה יותר למונחים כמו "לא ידע" ו"נקט בכל האמצעים הסבירים".   עו"ד אמיר-יניב סבורה שפסק הדין "מרחיק לכת מדי". לטענתה, הוא אינו נותן משקל ראוי לכך שתכלית הגנת ה"טעות במצב משפטי" היא למנוע הרשעה של נאשם תם-לב שלא דבק בו אשם, ושהשתמש באמצעים הסבירים שעמדו לרשותו לברר את הדין.   בהתייחסה לקריטריונים שקבע בית המשפט לחוות דעת משפטיות מגינות, היא מסבירה כי הלכה הבנויה על רשימת מכולת של דרישות טכניות אינה באמת מונעת "חוות דעת מוזמנות". בפועל, הרשימה רק מבהירה לאנשי העסקים כיצד בדיוק אותן חוות דעת צריכות להיראות, והתוצאה הממשית היא רק הכבדת הנטל על המנהלים בשטח.