טרם פתיחת משחק הדרבי בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב הודלקו ביציע אוהדי הפועל אמצעי פירוטכניקה (אבוקות, זיקוקים ורימוני עשן) אשר חלקם הושלכו לעבר אוהדים ושוטרים וגרמו לפציעות ובעקבות אירועים אלו בוטל המשחק. בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל הרשיע את הפועל תל אביב בעבירות של קריאות גזעניות, אי-קיום חובות הקבוצה המארחת והתפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות.
בית המשפט סירב לדון בתיק וקבע שלבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל הסמכות הבלעדית. בהתאם לחוק הספורט, הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או אגודת ספורט נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים. המחוקק אף קבע כי פסקי הדין של ערכאות אלו הינם סופיים ולא ניתן לערער עליהם בפני בית המשפט, למעט בשתי עילות: היעדר סמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. כל עוד מוסד השיפוט פועל במסגרת סמכותו המוגדרת, פרשנות משפטית או קביעה עובדתית שגויה אינן מהוות כשלעצמן 'חריגה מסמכות'. בענייננו, טענות הפועל היו טענות ערעוריות מובהקות, שבית המשפט האזרחי אינו מוסמך לדון בהן כערכאת ערעור על מוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדות לכדורגל. אכן, 'דרך המלך' צריכה להיות הכרעה ספורטיבית על המגרש (משחק חוזר) ולא ניצחון טכני המהווה 'פרס' ליריבה, אך בנסיבות העניין לא ניתן היה לפסוק כך.