תשובת המדינה לערעורו של ירון
28. המדינה בתשובתה טוענת כי אין מקום להתערב בקביעה כי התקיימו נסיבות מחמירות בביצוע עבירות ההסדר הכובל באישומים 3-1 ו-5. לטענתה בעניין מדי המים נדונו מכרזים בהיקף דומה להיקפים הכספיים של המכרזים בענייננו, וגם שם – כבמקרה דנן – ניתן משקל גם לכך שהתיאום נעשה במסגרת מכרז ציבורי. לטענת המדינה ירון לא הצביע על טיעונים פרטניים לזיכויו מרכיב הנסיבות המחמירות באישום הראשון ומכל מקום נסיבות ביצוע עבירת ההסדר הכובל באישום זה תומכות בהרשעה במדרג החמור של העבירה. אשר למכרז 2007 נטען כי בלווא הודה בחקירתו כי תיאם את המכרז עם מתחרים נוספים אולם לא הביא בחשבון את ורד בר. העובדה שתיאומים אלה לא הבשילו לכדי אישומים נגד מעורבים אחרים אינה משנה לעניין זה, במיוחד כאשר בלווא הודה בעצמו שתיאם עם כל מי שסבר שצריך לתאם איתו.
29. עוד טענה המדינה כי יש להתחשב – בבחינת הנסיבות המחמירות – גם בכך שתיאום מכרז 2007 נעשה בהמשך ישיר לתיאום מכרז 2004, בסכומים שבלווא התחייב לשלם לגדליה אם יזכה במכרזים באישומים 3-2 (שנותנים אינדיקציה לגודל הנזק הפוטנציאלי), ובמעמדו הדומיננטי של בלווא במכרזי ירושלים והאופי החיוני של מתן שירותי גיזום לחברת החשמל. אשר לאישום החמישי נטען כי חלקו של בלווא לא התמצה בהגשת הצעת הגיבוי במכרז רמלה, וכי הוא ויתר על הזכייה בכל חמשת מכרזי הדרום ואף מסר את טופסי ההצעה שלו בכולם (גם אם בסופו של יום רק במכרז רמלה הוגשה הצעתו כהצעת גיבוי). המשיבה מוסיפה וטוענת גם אם תתקבל טענתו של בלווא בקשר לרכיב הנסיבות המחמירות באישום השלישי, עדיין לא תקום התיישנות ביחס לעבירת ההסדר הכובל באישום זה שכן יש לראותה כעבירה נמשכת עד שנת 2007 ומכל מקום המדינה מעולם לא טענה כי אקט החתימה על ההסכם עם גדליה הוא ש"היווה את ההסדר הכובל".
דיון והכרעה
30. כפי שציינתי, הודעת הערעור שהגישו האחים קופר ארוכה מאד, ובמסגרתה נתקף כל ממצא שבעובדה ומסקנה שבהגיון שנקבעו על ידי בית המשפט. לצורך הכרעה בערעור אין בכוונתי להתייחס לכל טענה וטענה שהעלו האחים קופר ואתמקד באלו הנראות בעיני משמעותיות, וכפי שמצאתי למקד בהצגת תמצית ועיקר טענות הצדדים בפתח הכרעת הדין. כאן המקום להעיר כי התנהלות דיונית זו של האחים קופר מכבידה, מסרבלת ומאריכה שלא לצורך את הליך שמיעת הערעור וההכרעה בו. הודעת הערעור הארוכה והעמוסה בפרטי פרטים תוך חזרה על טענות, אינה הולמת את הליך הערעור ואף מחטיאה את מטרתו. על התנהלות דיונית דומה אמר בית משפט זה את הדברים הבאים: