בעניין אי חלוקת דיבידנדים היפנו המבקשים, בין היתר, לע"א 667/76 גליקמן בע"מ נ' א. מ ברקאי חברה להשקעות בע"מ (להלן: "פסק דין גליקמן").
המבקשים טענו כי למיטב הבנתם לא חילקה בנייני האומה דיבידנד בשל שיקולי מדיניות מכוונת, כדי לא להראות שבנייני האומה צוברת רווחים במהלך פעילותה
--- סוף עמוד 7 ---
העיסקית, שהיא תנאי מוקדם לתשלום דיבידנד לבעלי המניות על פי פקודת החברות. זאת לאור העובדה כי על פי שטר החכירה תחדל בנייני האומה לשלם דמי חכירה סמליים בסכום של 1 לירה לשנה לכל דונם, אם לחברה יהיו רווחים.
המבקשים היפנו לסעיף 118 לתקנון אשר מתייחס לדיבידנד שהוכרז ולא נדרש.
על פי סעיף 119 לתקנון הוקנתה לדירקטוריון הסמכות להשקיע את רווחי בנייני האומה בנכסיה.
לבנייני האומה היה מותר לחלק דיבידנד מהמועד הקובע ואילך עד לסכום של חצי מיליארד ₪, שהוא הסכום העודף של שווי נכסיה המשוערכים מעל הונה העצמי.
מאחר והמשיבות לא קיבלו החלטה לחלק דיבידנד מתוך הרווחים הראויים לחלוקה, הרי שקופחה קבוצת המיעוט.
המבקשים טענו כי חזקת ההצטברות של כל הרווחים אשר צברה בנייני האומה מאז התאגדותה ועד למועד הגשת התביעה שלא חולקו מסיבה כלשהי והיו ראויים לחלוקה, עומדת כיום לזכות קבוצת המיעוט.
עוד נאמר כי הקצאות של מניות יסוד ומניות נפדות על ידי בנייני האומה החל משנת 64' ואילך תמורת ערך נקוב ולא תמורת שווי ריאלי או הוגן, הביאו לדילול מניותיה של קבוצת המיעוט ואף בכך קופחה קבוצה זו.
המבקשים טענו כי התזכיר והתקנון תוקנו שלא כדין לאחר המועד הקובע וזכויות מניותיהם שונו אם כשלא כדין.
בפרק המוקדש לנזקים שנגרמו למבקשים ולקבוצת המיעוט נטען כי לקבוצה המיוצגת נגרם נזק בסך של כ-63 מיליון ₪ על פי השווי ההוגן הנכסי של המניות, ולחלופין בסך כ-59 מיליון ₪ על פי השווי הוולוריסטי.
המבקשים פירטו את קיום התנאים לאישור הבקשה: זיקה לנייר ערך; עילת תביעה אישית; שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת וניהול התובענה בתום לב.
הסעד אשר התבקש הוא סעד של רכישת כל מניות קבוצת המיעוט על ידי המשיבות תמורת השווי על פי חישוב הנזקים לשם הסרת הקיפוח.
הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש ושל מר עודד אלישר - מנהל המבקשת 2.
--- סוף עמוד 8 ---
2. תגובת המשיבות
לדברי המשיבות, מעלים המבקשים שתי טענות מרכזיות בנוגע לתקופה החל מהמועד הקובע: טענת הדיבידנד וטענת ההקצאה.