המבקש הבהיר כי הוא אוחז במנייה למוכ"ז בת 10 לירות אשר הונפקה ביום 30.5.52.
לדבריו, קיבל את המניה בשנת 79' במסגרת חלוקת עזבון סבתו המנוחה.
המבקש נולד בשנת 67' הוסמך כעו"ד בשנת 95' ועוסק בפרקטיקה פרטית אשר עיקרה בניהול משפטיים בעלי רקע היסטורי. הוא מנהל מספר רב של עיזבונות שיורשיהם מתפרשים ברחבי העולם.
לדברי המבקש, בשנת 81' כאשר היה בן 14 החל לנהל מאבק ציבורי נגד בנייני האומה בשל קיפוח בעלי מניות למוכ"ז עד לאותה עת, וגם החל לארגן וועד פעולה נגד בנייני האומה מקרב בעלי מניות למוכ"ז.
המבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת") אוחזת מאז אמצע שנת 50 ב- 10 מניות בכורה בנות 50 לירות כל אחת.
המבקשת היא חברה משפטית אשר נוסדה על ידי המנוח מנחם אלישר ז"ל.
--- סוף עמוד 6 ---
המבקשים פרטו פניות למשיבות לאחר המועד הקובע, בהן נאמר כי החברה לא חילקה דיבידנד מעולם, לא קיימה אספות סוג ואף לא חילקה מניות הטבה.
המבקשים פנו לסוכנות היהודית בשאלה האם היא מוכנה לרכוש את מניותיהם, אולם תשובתה היתה שלילית.
המבקשים פרטו את המסגרת הנורמטיבית של עילת הקיפוח והיפנו בעניין זה להוראות סעיף 191 (א) לחוק החברות והבהירו את תכלית עילת הקיפוח על פי פסיקת בית המשפט העליון.
המבקשים הבהירו את עיקרון אי הפריקות כדי להבין כיצד קופחה קבוצת המיעוט: -
המשיבות קיפחו את קבוצת המיעוט משהפרו את חובת ההגינות כלפיה, ומשהפרו את עקרון אי הפריקות הואיל ונשללה מבעלי המניות הנמנים על קבוצת המיעוט האפשרות לממש את השקעתם בבנייני האומה לפי שוויה ההוגן.
לדברי המבקשים, גם אם הנהלת בנייני האומה פעלה בגדר כוחותיה משלא חילקה דיבידנד במהלך עשרות השנים שחלפו מאז התאגדותה, מאחר והתקנון אינו מחייב לחלק דיבידנד, הרי שנפגעו הציפיות הלגיטימיות המוכרות של קבוצת המיעוט לרבות המבקשים להנות מרווחי בנייני האומה מעת לעת.
למרות העדר זכות מוקנית, הרי שלבעלי מניות הבכורה היתה ציפייה לגיטימית לקבל דיבידנד ולו בשל בכירות מניות אלה על פני מנית היסוד. זו היתה גם ציפייה לגיטימית של בעלי למוכ"ז ובעלי המניות המיוחדות ולו מן הטעם שקבלת דיבידנד היתה הזכות היחידה שהוקנתה להם שכן מניותיהם לא זיכו אותם בזכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית או למנות דירקטורים.
הקיפוח מחמיר לאור העובדה כי עושרה של בנייני האומה הועבר לבעלי השליטה בין אם בתשלום שכר לתריסר דירקטורים שכיהנו בדירקטוריון מטעם הסוכנות היהודית או הרשות לפיתוח ירושלים במהלך עשרות השנים שחלפו, ובין באמצעות דילול מניות קבוצת המיעוט ולו מהמועד הקובע ואילך.