--- סוף עמוד 107 ---
אימת את חתימתו של מאלכ שאהין על הבקשות לרישום הערות אזהרה ועל הטפסים שהגיש למס שבח כאילו מאלכ בעצמו חתם בפניו על מסמכים אלה, על אף שעו"ד יונס הודה כי מי שחתם בשמו ובמקומו של מאלכ היה אותו אדם שהתחזה להאני שאהין. עו"ד מאמון יונס טען שעשה זאת מאחר שאותו אדם טען שהוא מחזיק בייפוי כוח, מבלי לתת הסבר מדוע אותו אדם לא חתם את חתימתו הוא, מדוע חתם חתימה הנחזית של מאלכ אישית, מדוע לא צילם את ייפוי הכוח הנטען ומדוע לא ציין שהחתימות על הטפסים למס שבח ועל ההסכם, נעשו על סמך ייפוי כוח כנטען. גם העובדה שמאמון יונס אימת לא רק את החתימה של מאלכ מבלי שזה חתם בפניו, אלא גם את חתימתו של מוחמד אחמד, מחזקת את הטענות נגדו באשר ליסוד הנפשי. כאמור, יש בראיות אלה יותר מאשר סיכוי סביר להרשעתו של עו"ד מאמון יונס ולכן ההסברים שניתנו בעניין זה רחוקים מלהיות משכנעים. יחד עם זאת, אין במקרה דנן יסוד כלשהו לייחס למאשימה שרירות או שקילת שיקולים פסולים וזרים עת החליטה שלא להעמיד לדין את מאמון יונס. לכל היותר ניתן לומר כי נפל פגם חמור בשיקול דעתה של המאשימה בהערכת הראיות נגד עו"ד מאמון יונס עת לא נתנה לראיות ולעובדות שפורטו לעיל את המשקל הראוי והנכון. משלא ניתן לייחס למאשימה שרירות או שיקולים פסולים וזרים, אין בעובדה שעו"ד מאמון יונס לא הועמד לדין כדי להצדיק ביטול כתב האישום נגד יתר הנאשמים באישום זה. ברם, ייתכן שבבוא העת יהיה בכך כדי להשפיע על מידת העונש שייגזר על הנאשמים שיורשעו במסגרת אישום זה.
233. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם מס' 5, בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר באמצעותו בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין (מספר מקרים), שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשים (שני מקרים), הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ומסירת הצהרה לא נכונה לרשויות מיסוי מקרקעין ביודעין, עבירה לפי סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (מספר מקרים).
234. לא הוכח, כי המעשים והדיווחים שהגיש נאשם 5 למיסוי מקרקעין נעשו בכוונה להתחמק מתשלום מס. דיווחים אלה נעשו בכוונה לנשל את האני ומאלכ שאהין מזכיותיהם בקרקע ובמטרה להסוות את מקור הזכויות ואת הבעלים החוקיים שלהם. גם עצם העובדה שנרשם בהסכם עם מוחמד אחמד סכום הנמוך מהשווי האמתי של הקרקע, אין בה כדי להוכיח שהמטרה הייתה התחמקות ממס. כזכור, העסקה בין פול מרשי לבין מוחמד אחמד אינה עסקת אמת, וההסכם ביניהם הוא הסכם פיקטיבי, מזויף וכוזב, כך שרישום סכום עסקה סתמי בהסכם מהווה חלק מזיוף ההסכם הכוזב לצורך גניבת הקרקע, אך לא ניתן להסיק מכך, כי אחת המטרות הייתה התחמקות ממס. יתירה מכך, מאחר שמדובר בעסקה פיקטיבית וכוזבת, הרי שעסקה זו אינה חבה במס כלשהו מלכתחילה ועל כן, לא ייתכן שהפעולות הנוגעות אליה נועדו להתחמק ממס. אשר על כן, הנני מזכה את הנאשם מס' 5