עדות וליד הייב
--- סוף עמוד 20 ---
48. וליד הייב היה חלק ממעשה המרמה ולפיכך עדותו חשובה כדי לעמוד על השתלשלות האירועים שהביאה למעשי הזיוף והמרמה המיוחסים לנאשמים באישום זה. בגין חלקו בפרשה הוגש נגד וליד הייב כתב אישום בנפרד לבית משפט זה, הוא הורשע במסגרת הסדר על סמך הודאתו ועניינו קבוע לטיעון לעונש. גם בהקשר לעד זה, חשוב לציין כי במועד מסירת עדותו הוא טרם הורשע ולפיכך יש לבחון את עדותו בזהירות נוכח טענת הסניגורים כי במועד מסירת העדות היה לו אינטרס להפחית את חלקו בפרשה ולגלגל את האחריות על הנאשמים.
49. וליד העיד בפניי בישיבת יום 21/3/17. בעדותו סיפר, כי בשנת 2010 או 2011 פנה אליו פאורק רחאל אשר נשוי לאחותו לילא, וסיפר לו כי רכש קרקע בשטח של 14 דונם, אך מאחר שהוטלו עליו עיקולים, הוא מבקש לרשום את הקרקע על שם וליד. לדבריו, פארוק הציג בפניו מסמכים, תכניות וניירת מבית המשפט שמוכיחים כי "הכל בסדר" ובתמורה להסכמתו הבטיח פארוק לתת לו דונם אחד מהקרקע. עוד התחייב פארוק בפני וליד, כי הוא (פארוק) ישלם את כל המסים בגין העסקה. כדי להוציא את העסקה אל הפועל, נסעו פארוק, וליד ונאשם 4 יחד למשרדו של נאשם 2 בקיסריה, שם פגש וליד לראשונה בנאשם 2, וחתם בפניו על ייפוי כוח (ת/540), שלפיו הסמיך אותו לייצגו בכל עניין הקשור לזכויותיו במקרקעין נשוא האישום. וליד סיפר עוד, כי לא מסר לנאשם 2 כל מסמך במהלך אותה פגישה או בשלב מאוחר יותר, וכי הוא ראה את המסמכים המזויפים (ת/2 ות/5), לראשונה, רק לאחר שיורשי המנוחה תוריא בסיוני פנו אליו וטענו, כי הקרקע היא שלהם. וליד הוסיף כי לא ידע שהקרקע שייכת לאנשים אחרים ושמבקשים לגזול אותה מהם ולפי גרסתו הוא ידע זאת רק לאחר שמשפחת יונס (יורשי המנוחה תוריא בסיוני) פנו אליו. לפי עדותו, כחודש חודשיים לאחר שפנו אליו יורשי המנוחה תוריא, הוא פנה לפארוק רחאל ולנאשם 2, וסיפר להם על טענותיהם של יורשי המנוחה תוריא, אך לטענתו, "אף אחד לא הקשיב לי ולא ענו ולא התייחסו אליי בכלל" (עמ' 2149, ש' 4-5). מכיוון שנאשם 2 לא הסכים לוותר על התביעה שהוגשה בשמו לבית המשפט המחוזי בנצרת בנוגע לזכויות בקרקע, פנה וליד לעו"ד מארון אבו נסאר, אשר המשיך את ייצוגו באותו הליך, וויתר בשמו ולבקשתו על התביעה ועל כל טענה לזכות כלשהי בקרקע. לדבריו, כאשר פנה לנאשם 2, וביקש ממנו לבטל את התביעה, הוא (נאשם 2) סירב, אמר לו שאי אפשר לצאת מהתביעה והפנה אותו לפארוק רחאל ולנאשם 4. וליד שוחח עם פארוק רחאל ונאשם 4 בנוגע לביטול התביעה ואלה סירבו לבקשתו בטענה שהם כבר שילמו כסף "ואי אפשר לחזור אחורה" (עמ' 358 ש' 2-8). בהקשר זה אף התקיימה פגישה במשרדו של נאשם 2 בה השתתפו, בין היתר, פארוק רחאל, מחמוד רחאל (אחיו של פארוק) ונאשמים 4 ו- 2. במהלך פגישה זו ניסו הנוכחים לשכנע את וליד שלא לוותר על התביעה ובתמורה לכך אף הציעו לו "הרבה דונמים", אך הוא סירב (עמ' 2159 לפרוטוקול, ש' 10-24). משלא הסכימו פארוק רחאל ונאשם 4 לשחרר אותו מהפרשה, פנה וליד לחמו עאדל פלאח (הנאשם מס' 3), סיפר לו את הסיפור, וביקש את עזרתו.