46. את הגרסה המלאה באשר להשתלשלות האירועים מסר פארוק רחאל בתשאול המוקלט מיום 6/5/15 (מוצגים ת/549א' ות/549ב'). במהלך התשאול הוא סיפר כי במהלך שנת 2010 או 2011 פנה אליו נאשם 4, וביקש לעניין אותו בקרקע זולה שאין לה בעלים. נאשם 4 טען בפניו, כי הכל תקין ושהוא ייקח אותו לעורך דין שיגיד לו שהכל כשר וחוקי. לאחר מכן התקיימה פגישה בין אחמד סעאידה, פארוק רחאל ווליד הייב במהלכה ביקש נאשם 4 פרטים של אדם זקן כדי לקדם את העסקה ואז מסר לו וליד את פרטיה של סבתו המנוחה, פאטמה אלהייב. לאחר אותה פגישה הביא נאשם 4 את שני ייפויי הכוח המזויפים ת/2
--- סוף עמוד 19 ---
ות/2א'. פארוק סיפר עוד, כי בהתחלה הביא אחמד סעידה את ייפוי הכוח עם הניילון ולאחר מכן את ייפוי הכוח בלי הניילון ואמר להם שייפוי הכוח בלי הניילון טוב יותר. לדבריו, אחמד סעידה סיפר לו שהביא את ייפויי הכוח המזויפים מהשטחים ושילם עבורם 4000 ₪. מאוחר יותר פנו יורשיה של המנוחה תוריא בסיוני לוליד הייב, וטענו כי הקרקע היא שלהם ואז פנה אליו וליד וסיפר לו על כך. פארוק סיפר לנאשם 4 על פנייתם של יורשי המנוחה תוריא, ובעקבות כך התקיימה פגישה במשרדו של נאשם 2 בנוכחות נאשמים 4 ו- 2, וליד ופארוק. במהלך פגישה זו אמר להם נאשם 2, כי הקרקע אינה של יורשי תוריא, כי הם (יורשי תוריא) אינם מחזיקים במסמכים התומכים בטענותיהם לזכויות בקרקע, וכי הם ניצלו את העובדה שיש להם אותו שם משפחה כדי להשתלט על הקרקע. לשאלת החוקר האם נאשם 2 ידע שהמסמכים מזויפים השיב פארוק שהוא לא יודע אם הוא ידע, אך דן טען בפניו שהעניין "כשר, מאה אחוז כשר". על אף דבריו של נאשם 2, ומאחר שהבין כי הקרקע שייכת ליורשי תוריא בסיוני ונאשם 4 "עבד" עליהם כדבריו, הגיעו וליד והוא למסקנה שאין ביכולתם לקחת אדמה של אדם אחר ולכן וויתר וליד על התביעה בבית המשפט המחוזי והקרקע חזרה לבעלים החוקיים שלה. פארוק סיפר עוד, כי בהתאם להסכמות שהיו ביניהם, אילו העסקה הייתה יוצאת אל הפועל, נאשם מס' 4 היה אמור לקבל 6 דונם מהקרקע.
47. בהודעה מיום 6/5/15 (מוצג ת/549) שנגבתה ממנו במקביל או בסמוך לתשאול טען פארוק, כי הוא לא זייף מסמכים, לא איים על אף אחד ולא לקח לכיסו דבר. נוכח דברים אלה הטיח בו החוקר שהוא לא נתן עד אותו שלב שום הסבר משכנע מדוע המסמכים המזויפים נתפסו אצלו ובעקבות כך כתב פארוק על דף לבן בכתב ידו את השם "אבו סקר" (אחמד סעידה) כמי שהכניס אותו לעסקה והביא לו את שני ייפויי הכוח המזויפים ת/2 ות/2א'. לדבריו, כאשר נאשם 4 הביא את שני ייפויי הכוח ת/2 ות/2א, הוא הסביר להם שיפוי הכוח ללא הניילון טוב יותר וכי לא ניתן לעלות עליו. לפי גרסתו בהודעה זו, גם נאשם 2 ראה את שני ייפויי הכוח המזויפים וגם הוא העיר שהשני (בלי הניילון) טוב יותר מהראשון. מתמליל החקירה שבה נגבתה ההודעה (ת/549ב1) עולה, כי פארוק סיפר עוד, כי בנושא העסקה וייפויי הכוח המזויפים הוא נפגש עם נאשם 4 במשרדו של דן שפריר, וכי נאשם 4 היה אמור לקבל 6 דונמים מהעסקה. לדבריו, נאשם 4 לא התכוון לקבל את החלק שלו בקרקע בעיין, ולפי התכנון היה אמור למכור את הששה דונם דרכו או דרך וליד הייב, ולקבל את התמורה הכספית מעסקת המכר. לעניין העסקה עם עבדאלטיף מורד סיפר פארוק, כי הוא (עבדאלטיף) תם לב וכי מי שאיתר אותו, וסיכם עמו את פרטי העסקה היה נאשם 4.