אינני רואה צורך להידרש לעובדות אלה. על כן, הדיון באישום מס' 17 יתמקד בחלקו הראשון, המיוחס גם לנאשם 2 כפי שהובא בסעיף הקודם.
זיוף ייפויי הכוח
428. ייפוי הכוח הראשון משנת 1946 הוגש וסומן ת/31 וייפוי הכוח השני משנת 1997 צורף להודעתו של עו"ד איבראהים נסאר שלכאורה ערך אותו ואימת את החתימות על גביו וכן צורף להצהרה שהגיש נאשם 2 לרשויות המס (ת/249). כאמור, העובדה ששני ייפויי כוח אלה מזויפים לא הייתה במחלוקת, והיא הוכחה אף בראיות שהוגשו בהסכמה, כפי שיפורט מיד.
429. באשר לייפוי הכוח ת/31 מתאריך 25/12/1946, עיון בייפוי כוח זה מלמד, כי הוא כמעט זהה בכל הפרמטרים, למעט זהות הצדדים, העסקה ופרטי המקרקעין, לייפוי הכוח המזויף ת/24 באישום מס' 12, לייפוי הכוח המזויף ת/26 באישום מס' 14, לייפוי הכוח המזויף ת/23 באישום מס' 11, לייפוי הכוח המזויף ת/17 באישום מס' 9, לייפוי הכוח המזויף ת/6 באישום מס' 2 ולייפויי הכוח ת/2 ות/2א' באישום מס' 1. כל ייפויי הכוח הללו כתובים לכאורה באותו כתב יד, הם ערוכים מבחינת הצורה באותו אופן ממש, נוסח ייפויי הכוח ונוסח האישור הנוטריוני זהים בכולם, מיקום החתימות של העדים ושל מייפה הכוח זהה בכולם, החותמת של הנוטריון הציבורי שכביכול אימת את החתימות זהה בכולם ואפילו מיקום בולי ההכנסה (שניים מימין ושניים או שלושה משמאל) תואם בכולם. זאת, בנוסף לעובדה שבכלל ייפויי הכוח, שם הנוטריון שאימת לכאורה את החתימות הוא סרי וג'יה אלכילאני. אין ספק , אם כן, כי המקור של כל ייפויי הכוח הללו הוא אחד ומשנקבע לגבי יתר ייפויי הכוח שמדובר בייפויי כוח מזויפים, הרי שגם ייפוי כוח זה (ת/31) מזויף.
430. חיזוק לאמור לעיל מצוי בעובדה שהמסמך אינו נושא מספר סידורי על אף שנחזה להיות ערוך ומאומת בידי הנוטריון הציבורי בנצרת, ועותק ממנו לא מצוי בגנזך המדינה, עובדות אשר מעוררות חשד כבד באשר לאותנטיות המסמך. יתרה מכך, בהודעתו ת/408, שהוגשה בהסכמה, סיפר מוחמד עודתאללה, אחיו של המנוח סעיד עודתאללה, כי המנוח העביר לו את הקרקע לפני שנים רבות, ואף הציג מסמך מתאריך 17/12/1946, שלפיו העביר לו המנוח סעיד עודתאללה את הקרקע במתנה ואף ייפה את כוחו להעביר את הזכויות על שמו בטאבו. אין זה מתקבל על הדעת שביום 17/12/1946 העביר המנוח סעיד עודתאללה את הקרקע לאחיו מוחמד ושבוע לאחר כן הוא מוכר אותה לכאורה למנוח מוחמד קאסם מזאריב.