א. בראש ובראשונה טענה המאשימה לקיומם של מעשים דומים. לטענתה, קיימים מאפיינים דומים רבים ומהותיים בפעולות שבוצעו על ידי הנאשמים באישומים המיוחסים לנאשם מס' 2, ודמיון זה מלמד על מודעותו למעשי המרמה והזיוף ועל היותו חלק מתכנית המרמה. בסיכומיה מנתה המאשימה שישה עשר מאפיינים דומים,
--- סוף עמוד 215 ---
שלטענתה מצביעים על שיטת פעולה סדורה שלפיה פעלו הנאשמים, לרבות נאשם 2, ושיש בהם כדי להוכיח את היותו של נאשם 2 חלק מהקנוניה וממעשי המרמה והזיוף. בין היתר טענה המאשימה, כי מדובר ב"עסקאות" שמטרתן העברת הבעלות בקרקעות באזור הצפון בסמוך לנצרת; בכל "העסקאות" נעשה שימוש בייפויי כוח מזויפים, הן בשלב "העסקאות" הראשונות והן בשלב העברת הקרקע לאחרים לאחר מכן; כל ייפויי הכוח המזויפים ב"עסקאות" הראשונות נחזים להיות ערוכים ומאומתים בידי הנוטריון הציבורי; כל ייפויי הכוח "בעסקאות" הראשונות נראים דומים מאוד מבחינה חזותית ובהתאם לחוות דעת מומחית מז"פ, מקורם אחד; בכל העסקאות הראשונות הבעלים המקורי של הקרקע נפטר לפני שנים רבות; שבע "עסקאות" מתוך אחת עשרה "העסקאות" שבכתב האישום הם של נאשם 3, שמעורבותו הוכחה גם בשלושה אישומים נוספים; בשמונה מתוך אחת עשרה "העסקאות" רוכש הקרקע אינו בחיים ובשלוש אחרות רוכש הקרקע הוא אביו הקשיש של נאשם 3, שבמועדים הרלבנטיים לכתב האישום, מצבו הבריאותי היה קשה מאוד וסבל מדמנציה קשה; כל העסקאות טופלו בפרק זמן קצר של כשנה וחצי, ודווחו למיסוי מקרקעין כחטיבה אחת...ועוד.
ב. חיזוק לטענותיה בדבר מודעותו של נאשם 2 לכך שמדובר במסמכים מזויפים ובהעברות מרמה מצוי, לטענתה, בקשר שהוכח בינו לבין נאשמים 3 ו- 4 ובעובדה שכל העסקאות המזויפות המפורטות באישומים המיוחסים לנאשם 2 הגיעו אליו בפרק זמן קצר של כשנה וחצי דרך נאשמים 3 ו- 4, שאף היו מעורבים באופן פעיל בעסקאות הללו.
ג. המדינה מבקשת ללמוד על היות נאשם 2 חלק מהקנוניה מהתנהלותו מול בתי המשפט בשני האישומים (אישום מס' 1 ואישום מס' 19) בהם הגיש תביעות לפסקי דין הצהרתיים. כך, באישום מס' 19 הגיש נאשם 2 ביום 27/6/11 שתי תביעות לבית המשפט המחוזי בנצרת, האחת על סמך ייפוי הכוח המזויף משנת 1946 (ת/30) והשנייה על סמך ייפוי הכוח המזויף משנת 1956 (ת/40), על אף ששתי בקשות שהגיש לרשם המקרקעין לרישום הערות אזהרה על סמך אותם ייפויי כוח נדחו עוד קודם לכן, כאשר בקשה אחת (הנוגעת לת/30) נדחתה מהטעם שבגנזך המדינה נמצא ייפוי כוח אחר עם אותו מספר סידורי המתייחס לעסקה אחרת וצדדים אחרים, ואילו הבקשה השנייה (הנוגעת לת/40) נדחתה בשל טעות במספר תעודת הזהות של אחד המוכרים. לטענת המאשימה, נאשם 2 הגיש את התביעות, מבלי לציין בהן את התשובות שקיבל מרשם המקרקעין ובכך ניסה להסתיר מבית המשפט שמדובר במסמכים מזויפים. נטען עוד, כי בשתי תביעות אלה טען נאשם 2, כי לא עלה בידו לאתר את יורשיה של המנוחה זריפה (אחת המוכרות על פי ייפויי הכוח המזויפים) שעיזבונה נתבע באותן תביעות, על אף שידע שיורשיה הם בני משפחת חמאדה, ידע את מספרי תעודות הזהות שלהם, וידע שהם בחיים. יתרה מכך, בהצהרה למיסוי מקרקעין שהגיש למיסוי מקרקעין על סמך ייפוי הכוח ת/40, רשם נאשם 2 שסובחי ואחמד חמאדה אינם בחיים, על אף שחודש קודם לכן קיבל ממשרד הפנים מסמכים המראים שהם בחיים.