520. טענת המאשימה שיישום דוקטרינת המעשים הדומים כפי שנקבעה בפרשת שיוביץ מביא למסקנה, כי המאפיינים הדומים המקשרים בין הפרשות השונות מלמדים, כי נאשם 2 היווה חלק מהקנוניה, וכי מעשי הזיוף והמרמה בוצעו בהסכמתו, לבקשתו ועל דעתו, אינני מקבל. המאפיינים הדומים עליהם עמדה המאשימה בסיכומיה ועליהם עמדתי באופן
--- סוף עמוד 228 ---
מפורט במסגרת הדיון בחלקו של נאשם 3 באישומים המיוחסים לו, מתייחסים בעיקר לאופן שבו פעלו הנאשמים שעסקו במלאכת הזיוף ישירות. כך, המאפיינים שלפיהם, מטרת "העסקאות" - העברת קרקעות באזור הצפון סמוך לעיר נצרת; רובן התבססו על ייפויי כוח נוטריוניים משנות ה- 40 וה- 50 של המאה הקודמת; לרובן מקור אחד; רובן אומתו על ידי הנוטריון הציבורי סרי וג'יה אלכילאני; המוכר והרוכש ברוב העסקאות אינם בחיים ועוד. כל אלה הם מאפיינים הנוגעים לנאשמים שהשיגו את ייפויי הכוח ומסרו אותם לנאשם מס' 2 ועל כן, טענת המאשימה שמאפיינים אלה מלמדים על היסוד הנפשי של המעורבים בפרשות השונות טובה כנגד מי שהשיג אותם ומסר אותם לנאשם מס' 2, כנגד מי שהוכח לגביו כי הוא עסק בהכנת המסמכים, או כנגד מי שהמסמכים באו לקדם את ענייניו. מטעם זה, במסגרת הדיון ביסוד הנפשי של נאשם 3, שהיה מעורב בחלק ניכר מהפרשות, ציינתי כי העובדה שנתפסו בחזקתו מספר ייפויי כוח מזויפים בעלי מאפיינים דומים, מלמדת אף היא על היסוד הנפשי שלו ושוללת את טענתו, כי הוא מצא את המסמכים בבית אביו.
שונים פני הדברים כאשר מדובר בעורך דין שעל פי הראיות שהובאו, המסכמים נמסרו לטיפולו על ידי הנאשמים השונים. העובדה שהוכח, כי העסקאות בהן טיפל נאשם 2 לבקשת הנאשמים השונים הן עסקאות כזב המבוססות על מסמכים מזויפים, אינה יכולה כשלעצמה להוות ראיה למעורבותו הישירה של הנאשם מס' 2 במעשי הזיוף והמרמה, גם אם מדובר בעסקאות בעלות מאפיינים דומים. כפי שפורט בנוגע לכל אישום ואישום, נאשם מס' 2 קיבל לידיו את המסמכים המזויפים כשהם מוכנים ולאחר מכן, התחיל בביצוע הפעולות המשפטיות השגרתיות הכרוכות בהעברת הקרקעות על שם הנאשמים, כגון החתמתם על ייפויי כוח בלתי חוזרים, הגשת הצהרות למיסוי מקרקעין, רישום הערות אזהרה, הגשת תביעות לבית המשפט, וייצוג הלקוחות בהליכים באותן תביעות. פעולות אלה שביצע נאשם 2 הן, כאמור, פעולות שגרתיות שכל עורך דין המטפל בעסקת מקרקעין נדרש לבצע. על כן, אין בעצם העובדה שנאשם 2 טיפל במספר רב של עסקאות שהתבררו כעסקאות כזב שיש ביניהן מאפיינים דומים כדי ללמד כשלעצמה על כך שהוא היווה חלק מהקנוניה ושמעשי הזיוף והמרמה בוצעו בהסכמתו, על דעתו ובשיתוף פעולה עמו. בהקשר זה מקובלת עליי טענת הסניגור, כי בעוד שאזרח רגיל שנתפסו ברשותו מסמכים מזויפים שמקדמים את האינטרסים שלו נדרש להסביר את פשר המסמכים וכיצד הגיעו אליו, עו"ד שמטפל בעסקאות על סמך מסמכים מזויפים, אינו נדרש להסביר את פעולותיו, מלבד לתת הסבר כיצד הגיעו המסמכים לטיפולו.