חמור מכך, בסעיף 10 לכתב התביעה טען נאשם 2, כי "התובע לא הצליח לאתר את יורשיה של תוריא ז"ל ולמיטב ידיעתו תוריא הייתה ערירית ואין לה יורשים...", בדיוק כפי שטען בתביעות שהגיש בשם נאשם מס' 10, וזאת על אף שלא ניסה לברר אם המנוחה תוריא
--- סוף עמוד 239 ---
השאירה אחריה יורשים. טענתו שהוא פנה לרשם לענייני ירושה, וביצע מולו בדיקה אם הוגשה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אינני מקבל. נאשם 2 לא הציג מסמך התומך בגרסתו זו, אלא הציג אישור מרשם המקרקעין מיום 1/7/2017 (נ/47) שאיננו רלבנטי לבדיקה הנטענת. זאת ועוד, עדותו של נאשם מס' 2 שהוא ביצע בדיקה אצל רשם הירושות אינה מתיישבת עם הודעתו במשטרה מיום 25.5.2015 (מוצג ת/52), שבה טען, כי "הבדיקה היחידה שאני עשיתי הייתה בדיקה במרשם האוכלוסין בתוכנה של משרד הפנים ומהבדיקה שעשיתי עלה שלא היו לה ילדים" (ש' 110-111). עולה, אם כן, כי עדותו של נאשם מס' 2 שהוא ביצע בדיקה אצל רשם הירושות ואף קיבל אישור שלא הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה דוגמת האישור נ/47, היא גרסה שקרית. גם עדותו שהוא שאל את וליד לגבי יורשי המנוחה תוריא ונאמר לו שאין לה יורשים, אינני מקבל. לא ברור לי כיצד יכול היה וליד לדעת אם המנוחה תוריא השאירה אחריה יורשים, וכיצד ניתן לסמוך על דברי וליד בעניין זה. בהקשר זה עדיפה עליי עדותו של וליד הייב שסיפר בעדותו, כי לא ביצע בדיקה כאמור, ולא אמר לנאשם מס' 2 שהמנוחה תוריא לא השאירה אחריה יורשים. התנהגות זו של נאשם 2 מלמדת על הלהט שהיה לו לקבל פסק דין בהעדר, מבלי שייערך דיון לגוף התביעה. יש בכך כדי ללמד שהוא ידע או לפחות חשד שהמסמכים העומדים בבסיס התביעה הם מסמכים מזויפים.
536. זאת ועוד, ביום 28/8/12 שלח עו"ד הולנדר מכתב לנאשם 2, והודיע לו, כי היורש היחיד של המנוחה תוריא היה תאופיק בסיוני ז"ל, שגם הוא הלך לעולמו וכי הוא מייצג את יורשיו של תאופיק בסיוני. במכתב זה הסביר עו"ד הולנדר, כי ביום 23/11/2010 נרשמה הערת אזהרה על הקרקע של המנוחה תוריא לטובת המנוחה פאטמה אלהייב וביום 7/12/2010 הוגש דיווח לרשויות המס על העברת הזכויות מהמנוחה תוריא למנוחה פאטמה אלהייב, באמצעות הנכד שלה וליד הייב ( מכתב זה הוגש וסומן ת/369). עוד הסביר עו"ד הולנדר באותו מכתב, כי הבדיקה שלו גילתה שהרישומים לעיל נעשו על סמך שני ייפויי כוח משנים 1947 ו- 1995, וכי מדובר בייפויי כוח מזויפים ובניסיון לגזול את הקרקעות של מרשיו. על אף פנייתו זו של עו"ד הולנדר, התעלם נאשם 2 מטענתו שהוא מייצג את יורשי המנוחה תוריא ושייפויי הכוח שעל בסיסם הוגשה התביעה מזויפים, והגיש לאחר אותה פניה לא פחות משלוש בקשות למתן פסק דין בהעדר, מבלי ליידע את בית המשפט שהייתה פנייה מטעם יורשי המנוחה תוריא בסיוני. כך, ביום 25/9/12 הגיש נאשם 2 בקשה לחתימת פסיקתא, בה טען כי הוגש תצהיר מטעם וליד הייב התומך בטענות שבכתב התביעה, לרבות בטענה שהמנוחה תוריא הייתה ערירית ואין לה יורשים. ביום 18/10/2012 הוגשה בקשה שנייה למתן פסק דין בהעדר, מבלי ליידע את בית המשפט בפנייתו של עו"ד הולנדר, וביום 1/11/2012 הוגשה בקשה שלישית שעל פיה ניתן פסק דין בהעדר באותו יום. שוב, הבקשות שהגיש נאשם 2 בתאריכים 25/9/12, 18/10/12 ו- 1/11/12 למתן פסק דין בהעדר התבססו על הנטען בכתב התביעה ובתצהיר וליד הייב שלמנוחה תוריא אין יורשים, על אף שבאותה נקודת זמן,