באישום מס' 19 החתים נאשם מס' 2 את נאשם מס' 10 על הצהרה למיסוי מקרקעין בנוגע להעברת הקרקע מהמנוחים מוחמד חמאדה ספורי ועלי מוחמד אל מוסא למוחמד אחמד פלאח אלהייב, אביו של נאשם מס' 10 (ת/293) הן בשם המוכר והן בשום הקונה, על אף שנאשם 10 מעולם לא החזיק בייפוי כוח מטעם המנוחים מוחמד ספורי ועלי אלמוסא. יתרה מכך, בייפוי הכוח המזויף ת/34 שעל פיו דווחה העסקה, מיופה הכוח של המנוחים הוא רגא אחמד פלאח אלהייב.
551. בחקירותיו במשטרה טען נאשם מס' 2, כי הוא סבור שמי שחתם על ההצהרות היה מוסמך ורשאי לחתום עליהן, מבלי שניתן על ידו הסבר מניח את הדעת מדוע הוא סבר כך. לגרסה זו של נאשם מס' 2 אין כל אחיזה במציאות, ולמעשה מדובר בהסבר מאולץ שאין בו מענה ותשובה מספקים להגשת הצהרות כוזבות למיסוי מקרקעין. כפי שהובא לעיל, הנאשמים השונים באישומים שפורטו לעיל חתמו על ההצהרות הן בשום המוכרים והן בשם הקונים על אף שבהתאם לייפויי הכוח המזויפים שעל פיהם דווחו "העסקאות", "המוכרים" ייפו את כוחם של אנשים אחרים לחתום בשמם ולהוציא את "העסקאות" אל הפועל. ברם, מאחר שנאשם מס' 2 ידע, כי ייפויי הכוח מזויפים, וכי לא ניתן להשיג את חתימות המוכרים עצמם, או את חתימות יורשיהם, או את חתימות מיופי הכוח שלהם בהתאם לייפויי הכוח המזויפים, לא הייתה לו ברירה אלא להחתים את הנאשמים על ההצהרות למיסוי מקרקעין הן בשם "המוכרים" והן בשם הקונים, על אף שאותם נאשמים מעולם לא החזיקו בייפויי כוח המסמיכים אותם לחתום בשם "המוכרים". שיטת עבודה זו, שחזרה על עצמה לפחות בשבע עסקאות, מלמדת שהדברים לא נעשו בהיסח הדעת או בשגגה, אלא מדובר בדפוס פעולה שיטתי שסיגל לעצמו נאשם מס' 2, במטרה לאפשר לו לדווח על העסקאות למיסוי מקרקעין, מבלי לערב את יורשי "המוכרים" לכאורה ומבלי ליידעם אותם בעסקאות.
--- סוף עמוד 253 ---
552. המאשימה טענה, כי נאשם מס' 2 שיקר עת טען בעדותו שאת ייפויי הכוח ת/2 ות/2א באישום מס' 1 הוא קיבל מוליד הייב ומפארוק רחאל, בעוד ששניים אלה העידו, כי לא מסרו לנאשם מס' 2 דבר וכי המסמכים נמסרו לידיו על ידי נאשם מס' 4. לטענתה, גרסה שקרית זו מלמדת שהוא ידע מלכתחילה, כי מדובר במסמכים מזויפים. המאשימה אף הפנתה לעדות וליד הייב שלפיה, לאחר שיורשי המנוחה תוריא פנו אליו בטענה שייפויי הכוח מזויפים, ייעץ לו נאשם 2 להגיד להם שהוא (וליד) מצא את ייפוי הכוח במגירה אצל סבתו.