אינני מקבל טענות אלה של המאשימה. כפי שפורט בהרחבה במסגרת הדיון באישום מס' 1, אינני מקבל את עדויותיהם של וליד הייב ושל פארוק רחאל שלפיהן, הם לא ידעו שמדובר במסמכים מזויפים ובעסקאות לא כשרות, וכי הם התחילו לחשוד רק לאחר שפנו אליהם יורשי המנוחה תוריא. גרסה זו, שבאמצעותה ביקשו השניים להרחיק עצמם מאחריות למעשה המרמה והזיוף שהיו שותפים לו, הועלתה עת היה תלוי ועומד נגדם כתב אישום חמור, בגין חלקם בקנוניה שרקמו יחד עם נאשם 4. נוכח כפירתם אז בחלקם באישום מס' 1 הם היו צריכים למסור גרסה, ולהסביר את הפעולות והמעשים שנעשו על ידם על סמך המסמכים המזויפים. מכאן גרסתם שלא הם מסרו את המסכמים המזויפים לנאשם 2, אלא נאשם 4. על סמך העדויות של וליד, פארוק ונאשם 4 ניתן לקבעו ברמה גבוהה של וודאות, כי המסמכים המזויפים נמסרו לנאשם 2 במהלך הפגישה במשרדו, שבה נכחו פארוק רחאל, וליד הייב ונאשם 4 ושבמהלכה חתם וליד על מסמכים שונים, לרבות על ייפוי כוח בלתי חוזר, המסמיך את נאשם 2 לטפל בהעברת הזכויות על שמו. בנסיבות אלה, אין כל חשיבות לעבודה מי הושיט את ידו לעבר נאשם 2, ומסר לו את המסמכים פיזית. בין אם המסמכים נמסרו על ידי נאשם 4 ובין אם נמסרו על ידי פארוק רחאל או וליד הייב, לא ניתן לייחס לעובדה זו משקל באשר ליסוד הנפשי של נאשם 2 מקום ששלושת המעורבים היו נוכחים באותו מעמד.
סיכום עניינו של נאשם 2
553. סיכומם של דברים, המאשימה הציגה מארג ראייתי מרשים המוכיח מעבר לכל ספק סביר, כי נאשם מס' 2 ידע בפועל, ולכל הפחות קינן בליבו חשד, כי המסמכים שנמסרו לטיפולו בכלל האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, הם מסמכים מזויפים. נאשם מס' 2 התעלם מעובדה זו ומהחשד הממשי והכבד שקינן בליבו, והמשיך לעשות שימוש באותם ייפויי כוח ולקדם את העסקאות בהסתמך עליהם. כפי שפורט בנוגע לכל אישום ואישום, היסודות העובדתיים של כל עבירה ועבירה מאלה שיוחסו לו באישומים השונים הוכחו. מאחר שנקבע לעיל, כי גם היסוד הנפשי הדרוש באותן עבירות הוכח, למעט בעבירות קשירת
--- סוף עמוד 254 ---
הקשר והזיוף, הרי יש להרשיע את נאשם מס' 2 בכל העבירות שיוחסו לו באותם אישומים, למעט באלה שזוכה מהן קודם.
554. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם מס' 2 בעבירות שלהלן:
א. באישום מס' 1, בעבירות שלהלן: שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (מספר מקרים), שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ומסירת הצהרה לא נכונה לרשויות המס ביודעין, עבירה לפי סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין.