4. בטרם אדרש לכל אחד מהאישומים המרכיבים את כתב האישום, אתייחס לשלוש טענות מקדמיות שהעלה נאשם מס' 8 במסגרת סיכומיו: הראשונה נוגעת לסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בכתב האישום שהוגש נגדו; השנייה נוגעת להפרת חובת היידוע או השימוע; והשלישית נוגעת להגשת כתב אישום נגד נאשם מס' 8 בשתי פרשות שבהן התקבלה תחילה החלטה שלא להעמידו לדין בגינן.
סמכות עניינית
5. ב"כ הנאשם מס' 8 טען בסיכומיו, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בכתב האישום נגד הנאשם מס' 8, לטענתו מאחר שלא היה בסיס לכאורה לעבירה היחידה שבגינה הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי והיא העבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000. לטענתו, עובדות כתב האישום הנוגעות לנאשם ג'סאן ערטול (נאשם מס' 8) לא גילו, ולו לכאורה, קיום העבירה של הלבנת הון. נטען, כי חוק איסור הלבנת הון אינו חל על העובדות של הפרשה הנדונה ואין לו זיקה לאישומים שעניינם זיוף מסמכים כדי לזכות בקרקע.
6. דין טענה זו להידחות. ראשית אציין, כי עיתוי הגשת הבקשה נגוע בחוסר תום לב ואף בשימוש לרעה בהליכי משפט. כפי שהובא לעיל, בתיק התקיימו עשרות רבות של דיוני הוכחות, והנאשם יכול היה להעלות את טענתו זו בתחילת המשפט, במהלכו או במסגרת אחת מישיבות ההוכחות שהתקיימו בתיק. משום מה ועל אף שמדובר בטענה מקדמית המבוססת על עובדות כתב האישום כפי שהובאו בו, בחר הנאשם מס' 8 להעלות את טענותיו, לראשונה, במסגרת הסיכומים כאשר עד לאותו שלב לא הועלתה מפיו אף לא ברמז טענה כלשהי לעניין סמכותו העניינית של בית משפט זה. אכן, בהתאם לסעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, טענת חוסר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב של המשפט, ואין חובה להעלותה מיד לאחר תחילת המשפט. ברם, כאשר חלק מהעבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום נמצאות בסמכותו העניינית של בית משפט זה, וטענת הסניגור היא שאין בעובדות אלה כדי להקים את העבירה שבסמכות בית משפט,
--- סוף עמוד 5 ---
נראה לי כי חובת תום הלב מחייבת את הנאשם או את סנגורו להעלות את הטענה בתחילת המשפט.
7. גם לגוף הטענה, לא מצאתי בה ממש. במסגרת אישום מס' 15 יוחסו לנאשם מס' 8 העבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, שהעונש בצדה הוא עד 9 שנות מאסר; הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) + סעיף 249א(2) לחוק העונשין, שהעונש בצדה הוא עד עשר שנות מאסר; והעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, שהעונש בצדה הוא עד עשר שנות מאסר. עבירות אלה הן בסמכותו של בית משפט זה ועל כן, הטענה שכתב האישום הוגש בחוסר סמכות עניינית היא משוללת כל יסוד. גם הטענה שאין תחולה לחוק איסור הלבנת הון על עובדות כתב האישום, היא חסרת בסיס. עובדות אישום מס' 15 אילו היו מוכחות, היה בהן כדי להקים את יסודות העבירה של הלבנת הון. העובדה שבסופו של דבר, נאשם מס' 8 זוכה, כפי שיפורט בהמשך, מעבירה זו במסגרת אישום 15, אינה מלמדת כי לא היה מקום להגשת כתב האישום בעבירה זו מלכתחילה ואין בה כדי להביא למסקנה, כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בכתב האישום נגד נאשם מס' 8.