פסקי דין

תפ (נצ') 60665-06-15 מדינת ישראל נ' עאדל מריסאת - חלק 37

28 אפריל 2019
הדפסה

81. סעיף 98 (ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), קובע:

"(ג) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנתיים, או..."

(ג1) מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה לצורך חוק זה, ביודעו שאינן נכונות או שהתייצב כמיופה כוח של אחד ומסר הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעין שאינן נכונות, דינו – כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה בניגוד לסעיף קטן (ג)".

כפי שהובא לעיל, מתוך כוונה להוציא אל הפועל את הקנוניה שרקמו נאשם 4 ושותפיו וליד ופארוק, הם פנו לנאשם מס' 2, וביקשו לדווח על העסקאות לרשויות המס, ולבצע את הפעולות הדרושות לשם רישום הקרקע על שמו של וליד ולאחר מכן על שמותיהם של כל אלה שרכשו ממנו, לרבות על שמם של עבדאלטיף מורד ואימן, לילא רחאל ונסים פלאח, הנאשם מס' 11. ואכן, נאשם מס' 2 הכין הצהרות על מכירת/רכישת זכויות במקרקעין בנוגע לכל ההעברות שפורטו לעיל, וזאת על סמך ייפויי הכוח שזייפו נאשם 4 ושותפיו, ובידיעה שהדיווח בהצהרות על מכירת הקרקע מהמנוחה תוריא למנוחה פאטמה ומהמנוחה פאטמה לוליד הייב אינו נכון, ומבוסס על ייפויי כוח מזויפים. אכן, הצהרות אלה נחתמו בידי וליד הייב בלבד והמוכרים, והם אינן חתומות בידי נאשם מס' 4. ברם, אין בכך כדי לשנות דבר, שעה שקבעתי, כי נאשם 4 פעל בצוותא עם וליד ופארוק וההצהרות למיסוי מקרקעין הוגשו למעשה לבקשת שלושתם, בהסמכתם ובידיעתם. על כן, גם העבירה בסעיפים 98(ג) הוכחה (מספר מקרים).

מסירת ידיעה לא נכונה במטרה להתחמק ממס

82. המאשימה טענה, כי היא הוכיחה שמטרתם של הנאשמים בהצהרות שהגישו למיסוי מקרקעין הייתה, בין היתר, להתחמק מתשלום מס. הנאשמים יצרו מצג שווא בפני רשויות המס כי העסקאות עליהן דיווחו בוצעו לפני כניסתו לתוקף של חוק מיסוי מקרקעין בשנת 1963, ובכך למעשה ביקשו להתחמק מתשלום מס שבח. כמו כן בחלק מהמקרים שרשרו הנאשמים את הקרקע לבני משפחה קרובים, גם כן על מנת להתחמק מתשלום מס. בהקשר

--- סוף עמוד 40 ---

זה הפנתה המאשימה להעברת הקרקע באישום זה מוליד לאשתו תג'ריד וממנה לאחיה נאשם מס' 11. בנסיבות אלה, כך נטען, מסרו הנאשמים הצהרה כוזבת לרשויות המס במטרה להתחמק מתשלום מס, ולפיכך הם אחראים לביצוע עבירה זו.

83. אינני מקבל את טענות המאשימה בעניין זה. המטרה מזיוף ייפוי הכוח והצגתו כאילו נערך בשנת 1947 (ת/2) באישום מס' 1, הייתה לאפשר לנאשם 4 ולשותפיו להציג ייפוי כוח הנחזה להיות אותנטי, כאשר מי שהעבירה את הקרקע לכאורה ומי שקיבלה את הקרקע אינן עוד בחיים. בדרך פעולה זו בה נקטו נאשם מס' 4 ושותפיו, הם ביקשו לייצר לעצמם את הטענה שכביכול מצא וליד את המסמכים אצל סבתו. מאחר שסבתו אינה בחיים ואינה יכולה לכפור בכך ומאחר שגם המנוחה תוריא אינה בחיים ואיננה יכולה לכפור בחתימתה על ייפוי הכוח, קיוו השותפים שהקנוניה והזיוף שביצעו יצליחו והקרקע תירשם על שם וליד. גם ההעברות שבוצעו לאחר מכן ללילא ולתג'ריד נועדו להסוות את הקרקע באופן שיקשה על הבעלים החוקיים שלה להתחקות אחר העברות אלה. לא הובאה כל ראייה לטענת המאשימה שאחת המטרות שעמדה לנגד עיניהם של נאשם 4 ושותפיו עת זייפו את ייפוי הכוח ועת הגישו את ההצהרות הייתה להתחמק מתשלום מס. נוכח הנסיבות שבהן זויפו ייפויי הכוח והוגשו ההצהרות, לא ניתן לקבוע שזו הייתה כוונת נאשם 4 ושותפיו על סמך הדיווחים עצמם בלבד.

עמוד הקודם1...3637
38...250עמוד הבא