--- סוף עמוד 11 ---
כי החותמת על ת/2 הודפסה אף היא בשיטת הזרק דיו ולא הוטבעה בחותמת דיו רגילה. גב' בראון אף נתנה הסבר מלא באשר לשוליים של בולי ההכנסה וכיצד הגיעה למסקנה ,כי מדובר בשוליים שנגזרו באופן ידני באמצעות מספריים ומדוע אין המדובר בשוליים מקוריים המאפיינים בולי הכנסה מקוריים. ההסברים שנתנה המומחית היו משכנעים ועדותה הייתה מקובלת עליי. כאמור, גם הנאשמים לא חלקו בסיכומיהם על הממצאים של המומחית ועל מסקנתה, כי מדובר במסמכים מזויפים.
25. עובדה נוספת אשר מחזקת את המסקנה שמדובר במסמכים מזויפים נוגעת לטעות שנפלה בשני ייפויי הכוח (ת/2 ות/2א) בכל הקשור לשמה הראשון של המנוחה תוריא בסיוני. מעיון בשני ייפויי הכוח עולה, כי שמה של המנוחה נרשם כ"חוריא" ולא תוריא. טעות זו התגלתה גם בנסח הטאבו הממוחשב שבו נרשם בטעות השם "חוריא" ולא "תוריא". בהתאם לעדותו של אוסאמה אבו חרירי, פקיד לשכת רישום המקרקעין בנצרת, העתקת הנתונים מהנסחים ההיסטוריים הידניים למחשב נעשתה בשנת 1992 וכי בעת שהועתק שמה של תוריא נרשם בטעות השם "חוריא" (עמ' 218 לפרוטוקול, שורות 21 עד 30). חיזוק לעדותו של אוסאמה אבו חרירי ניתן למצוא בנסח ההיסטורי הידני שנערך בתאריך 31/10/91 (ת/116) שבו נרשם שמה הנכון של "תוריא" לעומת הרישום בנסח הממוחשב שבו כבר הופיע השם "חוריא" במקום "תוריא". עולה, אם כן, כי מקור הטעות בשני ייפויי הכוח ת/2 ות/2א' הוא בטעות משנת 1992 שנפלה בנסח הטאבו הממוחשב עת נרשם כי שם הבעלים של הקרקע הוא "חוריא" ולא תוריא. האפשרות שאותה טעות שנפלה בשנת 1992 בהעתקת שמה של תוריא נפלה עת הוכנו שני ייפויי הכוח הנחזים להיות משנת 1947 הינה בלתי סבירה לחלוטין. אסביר. ייפויי הכוח נכתבו בשפה הערבית כאשר קיים שוני מהותי בין השם "תוריא" לבין השם "חוריא" בשפה הערבית. בשפה הערבית האות "ח" שונה לחלוטין מן האות "ת" ולא ניתן להתבלבל ביניהן. זאת ועוד השם "תוריא" בשפה הערבית מסתיים באות "א" ואילו השם "חוריא" מסתיים באות "ה", שגם היא שונה לחלוטין מן האות "א". על כן, בעוד שקיימת סבירות שהשם "תוריא" בעברית יירשם בטעות "חוריא", הסבירות שטעות כזו תתרחש עת נערך מסמך בשפה הערבית כמעט ואינה קיימת. מסקנה זו מתחזקת אף לנוכח חוות דעתה של המומחית בראון שממנה עולה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי ייפויי הכוח נערכו שנים רבות לאחר שנת 1947.
26. חיזוק למסקנה שמדובר בייפויי כוח מזויפים ניתן למצוא בעובדה שבגנזך המדינה לא אותר ייפוי הכוח ת/2 ות/2א, אלא אותר ייפוי כוח אחר הנושא אותו מספר סידורי (145/47), אך מתייחס לעסקה אחרת, צדדים אחרים וקרקע אחרת (ת/3). מעיון בת/3 עולה, כי הוא נושא אותו מספר סידורי המופיע על ת/2 ות/2א', אך הוא מתייחס לעסקה בין אדם בשם נימר מוחמד אלצאדק לבין אישה בשם סועאד בת נסאר אלאברהים וכי עסקה זו נערכה ביום 22/8/47. שוב, ההסתברות ששני ייפויי כוח שונים הנושאים תאריכים שונים ומתייחסים