(י"ב) כתבי בי-דין ופרוטוקולים מתוך תיקים בהם הייתה המנוחה בעלת דין:
87. כמפורט לעיל, בין המנוחה לבין אחייניה התנהלו הליכים משפטיים לאורך השנים. התובע הגיש לבית המשפט (כנספחים לתצהיר עדותו הראשית) מאות רבות של עמודי מסמכים מתוך אותם הליכים. לאחר עיון במסמכים אלה מצאתי כי רק מיעוטם רלבנטי להליך שלפניי.
בסיכומיו, ביקש התובע להפנות את בית המשפט למסמכים נוספים, אשר אינם חלק מחומר הראיות שהוגש לתיק. מסמכים אלה לא ייבחנו במסגרת פסק דין זה.
אתייחס אפוא, לאותם מסמכים אשר צורפו כדין ואשר מצאתי כי הם רלבנטיים להליך שלפניי.
החלטת כב' השופט מ' הכהן מיום 22.1.06 בתמ"ש 9480/03:
88. בהחלטה זו קבע כב' השופט הכהן כי לנוכח הימנעות המנוחה ומלכה מהתייצבות לדיונים שנקבעו, יש למחוק את תצהיריהן, וזאת משלא שוכנע שהיעדרותן "נכפה עליהן באיזו דרך שהיא, וכי לא הייתה להן כל אפשרות להגיע" ומשהתרשם כי מדובר בטקטיקה מכוונת מצידן (סעיף 39 להחלטה).
פרוטוקול דיון מיום 3.7.06 בבר"ע 2081/06:
89. ביום 3.7.06 התקיים דיון בפני כב' השופט משה דרורי בבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 22.1.06. בסופו של יום לא
--- סוף עמוד 28 ---
ניתנה החלטה בעניין זה, ולאחר פטירתן של מלכה ושל המנוחה, לבקשת עו"ד רסלר, הבקשה נמחקה. הגם שכך, מוצא אני שיש חשיבות לדבריה של המנוחה באותו דיון, בבית המשפט המחוזי. וכך מתוך הפרוטוקול:
"אני יודעת שאני נמצאת בבית משפט שלום בירושלים. בבית משפט למשפחה משהו כזה.
בתשובה לשאלת בית משפט – אנו נמצאים בבית משפט מחוזי בערעור על בית משפט למשפחה, זה על פסק הדין. אני רוצה להתייעץ עם העורך דין שלי עו"ד רסלר.
...
בבית משפט לענייני משפחה אני חושבת שאני נתבעת. תובעים אותי מהמשפחה בענייני רכוש. עו"ד רסלר הוא העורך דין שלי. לא פיטרתי אותו ואני מקווה שהוא עושה נכון. אין רופא שמטפל בי, אני בריאה.
...
אני לא זוכרת מה יש לי, אני מנהלת את העניינים שלי נפלאים.
..." (שם, עמ' 3-2).
90. הינה כי כן, בדיון בפני בית המשפט המחוזי סברה המנוחה, תחילה, כי היא נמצאת בפני בית משפט השלום, המנוחה לא הייתה בקיאה במהות הדיון וההליך עליו נסב הדיון, המנוחה אמרה כי אינה זוכרת מה הם נכסיה אך כי היא מנהלת אותם, וכן אמרה כי אין לה בעיה בריאותית. דברים אלה, אשר נאמרו על ידי המנוחה עצמה כמחצית השנה לפני מועד החתימה על הצוואה, תואמים את מסקנת המומחה בחוות הדעת, כי במועד החתימה על הצוואה לא ידעה המנוחה להבחין בטיבה של צוואה.