בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 26.12.04, נדחתה התביעה.
ערעור שהגישו דוד וליאורה לבית המשפט העליון התקבל בפסק דין מיום 19.11.07 (אשר ניתן ימים ספורים לפני פטירת המנוחה), תוך שנקבע כי דינו של כתב הוויתור להתבטל מחמת עושק (ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי) [פורסם בנבו].
9. כאמור, המנוחה הייתה בעלת ממון רב. בשנת 1999 נודע למנוחה ולמלכה כי נעשה ניסיון להעביר חלק מזכויותיהן לצד שלישי, באמצעות ייפוי כוח מזויף לטובת מר פנחס קליינר. בעקבות כך, הגישו המנוחה ומלכה תלונה במשטרה וכן הגישו תביעה אזרחית, בין היתר, נגד מר פנחס קליינר ונגד חברת עג'מי. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 24.1.01 התקבלה התביעה, ונקבע כי ייפוי הכוח והסכם המכר שנחתם מכוחו ביום 8.1.99 - בטלים.
--- סוף עמוד 5 ---
בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 14.9.04, הורשע מר פנחס קליינר בעבירות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.
10. אשר לקשר בין התובע לבין המנוחה – על פי גרסת התובע, אודותיה יורחב בפרק הדיון בהמשך פסק הדין, בשנת 2000 פנתה המנוחה אל התובע בזמן שעסק בניקוי שלט חוצות בתחנת אוטובוס במסגרת עבודתו, וביקשה להיעזר בשירותיו לצורך ניקוי חזית בניין מגוריה. לגרסת התובע, בשנים 2005-2001 נסע לביקורים מביתו ברמלה לבית המנוחה באמצעות מונית קבועה, אשר בדרך כלל, המתינה מחוץ לבית המנוחה עד לתום הביקור. כמו כן, לדבריו, נהג להעביר למנוחה, באמצעות נהג המונית הקבוע, חבילות של מזון ובגדים. לדברי התובע, בשנת 2005 רכש רכב ולא נזקק עוד לשירותי הסעה לצורך ביקוריו את המנוחה. לגרסת התובע בסיכומיו, לאורך השנים פגש את מנוחה עשרות פעמים מחוץ לביתה וביקר 10 - 9 פעמים בביתה. לטענת התובע, בתקופה האחרונה לחיי המנוחה סעד אותה, טיפל בה והיה לה כבן (סעיף 3.5 לסיכומי התובע).
11. בתקופה האחרונה לחייה חלה התדרדרות במצב בריאותה של המנוחה, המנוחה סבלה מתת משקל, מהזנחה ומבלבול. המנוחה חדלה לטפל בענייניה הכלכליים, לא השכירה את הנכסים המצויים בבית בו התגוררה, לא שילמה מסים וצברה חובות כבדים.
12. בשנת 2005 החלה המנוחה לשהות מספר שעות, כמידי יום, בחנות צילום המצויה בקרבת מקום מגוריה. בין המנוחה לבין בעלת החנות, גב' לאה שטרק (להלן: "גב' שטרק") נרקמו קשרי ידידות.
13. בחודש ינואר 2006 פנה עו"ד יהודה רסלר, אשר ייצג את המנוחה ואת מלכה בהליכים משפטיים שניהלו, אל אגף הרווחה בעיריית תל-אביב לצורך בחינת הצורך במינוי אפוטרופוס למנוחה. המנוחה סירבה להיבדק אצל רופא לצורך בחינת מצבה הקוגניטיבי. בנסיבות אלה, קבע עו"ד רסלר פגישה במשרדו אליה הזמין את המנוחה וכן רופאה מומחית בפסיכיאטריה, ד"ר יוליה ליטויניוק, על מנת שתעמוד על מצבה של המנוחה. לפי עדותו של עו"ד רסלר, כמפורט להלן, המנוחה לא הסכימה לבדיקת מצבה הקוגניטיבי, אולם הסכימה כי תיערך לה בדיקת זיכרון. על פי תעודת רופא מיום 1.3.06 עליה חתומה ד"ר ליטויניוק, המנוחה לא הייתה מסוגלת באותו מועד לדאוג לצרכיה, לנהל את ענייניה, לקבל החלטות לגבי עצמה והייתה זקוקה למינוי אפוטרופוס על גופה ועל רכושה.