14. על פי תרשומות משרד הרווחה בעיריית תל-אביב, אשר הוגשו לבית המשפט, המנוחה דחתה ניסיונות חוזרים ונשנים לסייע לה וסירבה כי ייערכו ביקורי בית בביתה. על פי העדויות אשר הובאו לפניי, ואשר תפורטנה בפרק הדיון להלן, המנוחה הייתה חשדנית כלפי הסובבים אותה, חרדה מאוד לפרטיותה וסירבה להכניס אנשים לביתה.
--- סוף עמוד 6 ---
15. על פי גרסת התובע בכתב התשובה להתנגדות, בחודש אוקטובר 2006 הודיעה לו המנוחה שהיא מעוניינת לערוך צוואה, ושאלה אם הוא מכיר עורך דין מחוץ לתל אביב, אליו היא יכולה לפנות לצורך כך. לדבריו, הציע למנוחה להסיעה אל עורך דין ברמלה.
16. התובע, על פי גרסתו, פנה אל חברו מילדות, מר בני מימון, בעל מכון המעניק שירותי אבחון רפואי, וסיפר לו על רצון המנוחה. לגרסת התובע, מר מימון יעץ לו לפנות לקבלת אישור רפואי, לפיו המנוחה כשירה לעשות צוואה. על פי גרסת התובע, בתקופת היכרותו את המנוחה, התקשר פעמיים אל מר מימון בבקשה כי ישלח רופא אשר יבדוק את המנוחה עת לא חשה בטוב, ומר מימון שלח אל בית המנוחה את ד"ר יונה בן נון, רופא מומחה לרנטגן אשר עבד במכון שבבעלותו.
17. על פי גרסת התובע, ביום 10.10.2006 הזמין בפעם השלישית את ד"ר בן נון אל בית המנוחה, בטענה כי המנוחה לא חשה בטוב, ואכן ד"ר בן נון הגיע אל בית המנוחה. לטענת התובע, באותו מעמד חתם ד"ר בן נון על טופס, אשר כותרתו "תעודת רופא", ואשר על פי כותרתו נלקח מהתוספת הראשונה לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, ואשר מנוסח בזו הלשון: "אני הח"מ ד"ר יונה בן נון מעיד ומאשר בזה כי בתאריך היום 10/10/06 בדקתי את החולה מר/ת רחל מיכקשווילי הנמצא בביתה רח' מונטפיורי 32 קומה ב' ת"א. אני מצהיר כמו כן כי החולה מר/ת רחל מיכקשווילי הוא/היא בהכרה מלאה ובדעה צלולה, אחראי/ת על מעשיו/ה וכשיר/ה לעשיית פעולה בפני נוטריון".
18. כאמור, ביום 5.11.2006 הלכה אחות המנוחה, מלכה, לעולמה.
19. לטענת התובע, כחודשיים לאחר פטירת מלכה, פנתה אליו המנוחה שוב וביקשה כי יסייע לה בעניין צוואתה. לגרסת התובע, בבוקר יום 9.1.07 הסיע את המנוחה ברכבו לרחובה הראשי של רמלה, עצר את הרכב מול משרדו של עו"ד קרול מנדלזון, המצוי מול "קיוסק" שבבעלות אביו, והמנוחה עלתה למשרד עורכי הדין כשבידה התעודה הרפואית החתומה.
20. על פי עדותו של עו"ד קרול מנדלזון, בשעה 8:00 בבוקרו של אותו יום, הגיעה המנוחה למשרדו ואמרה שברצונה לעשות צוואה ובה לצוות את כל עיזבונה לתובע. לדבריו, באותו בוקר נכנסו למשרדו שתי נשים נוספות, אותן לא הכיר קודם לכן, גב' מדלין כלפון מוססון (להלן: "גב' מוססון") וגב' לאה ברכה אליהו חזום (להלן: "גב' חזום"), אשר אמרו כי הגיעו על מנת לקבל ייעוץ. עו"ד קרול מנדלזון העיד כי ביקש משתי הנשים לשמש כעדות לצוואת המנוחה, וביקש מבנו העובד עמו במשרדו, עו"ד ברונו מנדלזון, כי ידפיס צוואה בהתאם, כצוואה בעדים. לאחר זאת, על פי עדותו של עו"ד קרול מנדלזון, חתמה המנוחה על הצוואה וכן חתמו העדות לצוואה, על הצהרה כי הצוואה נחתמה בפניהן.