--- סוף עמוד 7 ---
דיון נרחב בנסיבות עשיית הצוואה יובא בפרק ד' להלן (הדיון).
21. בצוואה מצוין כדלקמן:
"3. בצוואתי זו החלטתי לגמול לאלה שתמכו בי, עודדו אותי, סעדו ועמדו לצידי בתקופות חיי השונות ואשר עזבוני יעזור להם להתבסס בחיים ולהינות ממנו בצורה הטובה ביותר.
4. אני אישה ערירית שמעולם לא התחתנה ולא היו לי ילדים.
5. לאור האמור, אני מצווה כל רכושי לאדם שסעד אותי, טיפל בי והיה לי כבן מר בועז יעקב, נושא ת.ז. מספר 022499016 והמתגורר ברמלה.
6. אם ביום פטירתי, לא יהיה מר בועז יעקב בחיים, יעבור עזבוני לידי האגודה למען החייל....".
22. ביום 1.2.07, פחות מחודש ימים לאחר המועד בו חתמה לכאורה על הצוואה, פונתה המנוחה לבית החולים איכילוב לאחר שהתעלפה בחנותה של גב' שטרק. המנוחה אושפזה במחלקה פנימית, ובין היתר נבדקה על ידי הפסיכיאטר ד"ר אליעזר פלדינגר אשר הוזמן לייעוץ ומצא כי התמצאות המנוחה בזמן ובמקום לקויה. המנוחה עזבה את בית החולים, אף על פי שלא שוחררה.
23. ימים ספורים לאחר מכן, ביום 5.2.07, פונתה המנוחה פעם נוספת לבית החולים איכילוב לאחר שהתעלפה שוב בחנותה של גב' שטרק. על פי רישומי בית החולים, המנוחה סירבה להיבדק, הייתה מבולבלת אולם לא ניתן היה לבחון את התמצאותה בזמן ובמקום כיוון שסירבה להשיב על שאלות ('מיני מנטל'). הגם שהומלץ על אשפוז המנוחה לשם המשך סידור סוציאלי בקהילה, סירבה המנוחה להתאשפז והשתחררה לביתה.
24. ביום 8.2.07, לאחר מספר ניסיונות כושלים לערוך ביקור בית אצל המנוחה, נפגשו עם המנוחה, בחנותה של גב' שטרק, אחות קופת החולים ועו"ס מאגף הרווחה בעירייה. בתרשומת שערכה האחות בביקור, תוארה המנוחה כך:
"מוזנחת מאוד, ורזה מאוד. בגדיה מלוכלכים ובלויים ועורה וציפורניה שחורים. היא אינה משתפת פעולה, שומרת על פרטיותה בקנאות וחשה
--- סוף עמוד 8 ---
מאוימת משאלות אישיות. היא אינה מתמצאת בזמן ובמקום וחוזרת על אותן שאלות כל מספר דקות. ישנו עיוות של המציאות בו היא חיה כיום ולדבריה משפחתה חיה, העוזרת מכינה לה אוכל והנהג מסיע אותה ממקום למקום. טוענת שאינה זקוקה לעזרה של אף גורם ולא מוכנה שיכריחו אותה. להערכתי יש מקום להתערבות חיצונית מקצועית ולא להסתמך על כושר שיפוטה של המטופלת כי נראה שישנה בעיה מנטלית חמורה. היא אינה מודעת לתנאים הסניטריים הירודים בהם היא חיה. היא סובלת מתת משקל והתעלפויות חוזרות ולא מטופל(ת) תרופתית".