ת. ליד המשרד, בקרבת המשרד. היא לא חצתה את הכביש ואני לא אתן לאדם מבוגר לחצות את הכביש. נראה לך הגיוני?"
(חקירת התובע, עמ' 144 לפרוטוקול).
114. התובע לא ידע להסביר מדוע המצווה לא שילמה לעו"ד מנדלזון עבור עשיית הצוואה, מדוע פנה אליו עו"ד מנדלזון כדי שישלם ולא פנה אל המנוחה, ומדוע לא הפנה את עו"ד מנדלזון אל המנוחה (עמ' 119-118). יצוין, כי טענת התובע כי שילם לעו"ד מנדלזון (עמ' 119, ש' 16) עומדת בסתירה לעדותם של עורכי הדין קרול מנדלזון וברונו מנדלזון (ר' להלן). עוד יצוין בהקשר זה, כי על פי עדותו של עו"ד רסלר, לאורך השנים בהן ייצג את המנוחה, עד לחודש יולי 2006, המנוחה תמיד שילמה את שכר טרחתו בעצמה, ולא באמצעות אף אדם אחר, וכי מעולם לא היו לו טענות כלפיה בעניין שכר הטרחה מעבר למקובל (פרוטוקול הדיון מיום 24.1.13, עמ' 292).
--- סוף עמוד 36 ---
115. אף עדותו של התובע כי עת הלכה המנוחה למשרד עוה"ד מנדלזון היו בידיה תעודת זהות והתעודה הרפואית (עמ' 143, ש' 2-1), עומדת בסתירה לעדותו של עו"ד קרול מנדלזון, לפיה לא הוצגה לו תעודה רפואית.
עדות עו"ד קרול מנדלזון:
116. עו"ד קרול מנדלזון, אשר ערך את הצוואה, נחקר לפניי בחקירה נגדית ביום 8.7.12, עת היה בן למעלה מ-88 שנים, לא במלוא איתנו, על שאלות רבות שנשאל לא ידע להשיב ולאחר עיון בעדותו נותר רב הנסתר על הגלוי. זאת ועוד, נחה דעתי כי יש ממש בטענה, כי עו"ד קרול מנדלזון העיד לפניי מתוך חשש כי יאונה לו או למשפחתו רע על ידי התובע או מי מטעמו. כך, הגם שבחקירתו הנגדית לפניי, לשאלת ב"כ הנתבעים השיב עו"ד קרול מנדלזון כי אינו מפחד מהתובע; בחקירתו במשטרה, אשר הוגשה לתיק המוצגים בהליך שלפניי, סיפר עו"ד קרול מנדלזון כי שהוא חושש שהתובע יהרוג את נכדיו אם יקרא את עדותו. עת הופנה בחקירתו הנגדית לפניי לדברים אלה, לא הכחישם (עמ' 22 ש' 7-2).
117. כמו כן, עו"ד קרול מנדלזון העיד לפניי, כי לאחר פטירת המנוחה הגיע התובע אל משרדו כשהוא מלווה באנשים מהם חש מאוים. אף רפ"ק, עו"ד אריאל פרידמן, ראש צוות בתיק החקירה במשטרה, העיד לפניי כי בעת חקירתו במשטרה היה עו"ד קרול מנדלזון מפוחד והשמיע באזניו את חששו (פרוטוקול הדיון מיום 24.1.13, עמ' 261, ש' 9-1). רפ"ק פרידמן אף השיב לשאלת ב"כ התובע בחקירה נגדית אשר הפנה אותו להכחשת עו"ד קרול מנדלזון בחקירתו הנגדית לפניי כי חש מאוים מהתובע, כי: "... אני יודע מה הוא טען בפניי, הוא חתם על העדות שלו, היא גם הוקראה לו, כמו שתמיד נהוג לעשות, זה שפה הוא הכחיש בבית משפט, יכול להיות לזה הרבה הסברים, אחד מהם, זה פשוט שהוא מפחד ... בדרך כלל תחושות של עד, אנחנו רושמים במזכר, פה אנחנו רשמנו את זה מיד בעדות, כי הוא אמר, זה היה מיד בעדות והוא אמר את הדברים האלה, לכן, זה כל כך היה ברור וכל כך היה מוחשי, שזה נרשם בעדות, בדרך כלל, זה אפילו לא נעשה ככה. בית המשפט: הוא אמר לך אני מפחד? ת. כן, אני מפחד, אני מפחד שיהרגו אותי" (עמ' 275, ש' 16-6).