131. לא זו אף זו, על פי עדות גב' חזום, לפני פנייתה אל עו"ד מנדלזון לא פנתה אל עו"ד אחר (עמ' 47, ש' 5-4) ואף לאחר שהחליטה שלא לשכור את שירותיו של עו"ד מנדלזון לא המשיכה בניסיון להעסיק עו"ד אחר על מנת שיטפל בענייניה ולא העסיקה עו"ד בפועל, אלא רק זמן רב לאחר מכן (עמ' 47, ש' 12-11). יצוין, כי עדותה של גב' חזום בעניין זה הייתה בלתי קוהרנטית ומתחמקת ואני מוצא שאין לתת בה אמון. כך, עת נשאלה על ידי ב"כ הנתבעים מתי העסיקה לראשונה עו"ד בפועל, השיבה: "לא זוכרת. אבל הרבה אחרי שפגשתי את עו"ד מנדלזון" (שם). אולם בהמשך חקירתה, לשאלות בית המשפט, תשובותיה היו שונות, וכך:
"ש. אחר שעו"ד קרול מנדלזון נתן לך הצעת מחיר שלא יכולת לעמוד בה, לדברייך, האם פנית לעו"ד אחר?
ת. היה לי עו"ד מטעם המדינה שהתחיל לטפל בסיפור הזה.
ש. מתי?
ת. לא זוכרת זמנים.
ש. היה לך עו"ד לפני שפנית לקרול או אחרי?
ת. אחרי.
ש. כמה אחרי?
ת. לא זוכרת זמנים. הייתי גם אצל עו"ד ערבי מרמלה ואף הוא נתן לי הצעת מחיר גבוהה" (עמ' 52, ש' 25 - עמ' 53, ש' 1).
132. הינה כי כן: גב' חזום הגיעה אל משרדו של עו"ד מנדלזון בבוקרו של יום (בשעה 8:00 לפי גרסת עו"ד קרול מנדלזון), וביקשה, על פי גרסתה, לשוחח עם עו"ד בעניין תיקי ההוצאה לפועל אשר התנהלו נגדה. הגם שעל פי גרסת גב' חזום את פניה קיבל עו"ד ברונו מנדלזון, היא התבקשה להמתין לעו"ד קרול מנדלזון, אשר היה בפגישה אותה עת. גב' חזום לא שוחחה עם עו"ד קרול מנדלזון או עם עו"ד ברונו מנדלזון בעניין בשלו לטענתה הגיעה אל משרדו. לפני פנייתה אל עו"ד מנדלזון לא פנתה אל עו"ד אחר, ואף לאחר עזיבתה את משרד עוה"ד מנדלזון לא המשיכה גב' חזום בחיפוש אחר עו"ד אחר שיטפל בענייניה.
--- סוף עמוד 41 ---
לאור זאת, איני מקבל את גרסת גב' חזום באשר למטרת הגעתה אל משרד עוה"ד מנדלזון.
133. עוד יש לציין ולהדגיש, כי בין גב' חזום לבין התובע קיימים קשרים אשר טיבם ומועד תחילתם לא הוברר עד תומו. עם זאת, הוכח כי גב' חזום מתגוררת בסמיכות למקום מגורי התובע, כי קיימים ביניהם קשרי משפחה רחוקים וכי לאחר מועד החתימה על הצוואה פגשה את התובע מספר פעמים ואף הזמינה אותו למפגש שהתקיים בביתה, וכן כי התובע נתן לגב' חזום סלון מיד שנייה (עמ' 52, ש' 22-15; עמ' 53, ש' 13-11). תשובותיה של גב' חזום באשר לטיב קשריה עם התובע היו מתחמקות (עמ' 53-52).