--- סוף עמוד 45 ---
למנוחה אוכל מבושל פעמים בודדות בלבד (עמ' 150, ש' 8). עוד העיד התובע לפניי כי פערי הזמנים בין פגישותיו עם המנוחה היו לכל היותר חודש (עמ' 151, ש' 19-18). אולם, על פי גרסתו שלו, ביקר את המנוחה לאחרונה: "איזה חודש לפני שהיא נפטרה, שלושה שבועות" (עמ' 152, ש' 1), ונודע לו אודות פטירתה שלושה שבועות לאחר מועד פטירתה (שם, ש' 4-2), ומכאן שלא ביקר את המנוחה לכל הפחות משך חודש וחצי.
145. בתשובתו לכתב ההתנגדות טען התובע כי בשנים 2005-2001 נהג לבקר את המנוחה באמצעות נהג מונית אשר הסיעו, ואולם בחקירתו הנגדית טען, כאמור, כי הפגישות היו דינאמיות וכי ביקוריו אצל המנוחה התקיימו במועדים בהם ממילא שהה בקרבת מקום מגוריה במסגרת עבודתו. לא למותר לציין, כי אותו נהג מונית, אשר התובע נקב בשמו, לא העיד לפניי ולא תמך בגרסתו של התובע. הלכה פסוקה היא, כי חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שתהא לטובתו, ולפיכך, אם נמנע צד מהבאת ראיה, אשר לפי תכתיב השכל הישר הייתה תורמת לגילוי האמת, יש להניח כי ראיה זו הייתה פועלת לרעתו (ר', ע"א 50/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד(4) 603; ע"א 465/88 הבנק למימון ומסחר נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651, 658; ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, פ"ד לד(1) 701). לפיכך, לאור הימנעות התובע מהבאת נהג המונית לעדות לפניי, יש להניח כי אילו היה מביאו לעדות, היה בכך כדי לסתור את גרסת התובע בעניין זה.
146. אשר לאופיו של הקשר בינו לבין המנוחה, התובע טען כי סייע למנוחה, סעד אותה בתקופה האחרונה לחייה ו"טיפל בה והיה לה כבן", ובלשון זו נוקטת אף הצוואה. אולם, מחקירתו הנגדית עולה כי התובע לא היה מעורב בחיי המנוחה ולא הצביע על כל תחום בו העניק למנוחה סיוע, כפי שיפורט להלן:
א. התובע שב וטען בחקירתו הנגדית לפניי כי המנוחה הייתה עצמאית ולא נזקקה לכל סיוע (למשל, עמ' 86, ש' 5).
ב. התובע לא סייע למנוחה בעת מחלתה של אחותה מלכה אשר התגוררה עמה והייתה קרובה אליה, לא הגיע אל המנוחה בעת פטירתה של מלכה, לא סייע למנוחה בסידורי הלוויה, לא היה בלוויה, לא עלה עם המנוחה לקברה של מלכה בתום ה"שבעה" וגם לא ב"שלושים", לא סייע למנוחה בהזמנת המצבה וכלל לא ידע היכן מלכה נקברה (עמ' 85).
בהקשר זה יצוין, כי התובע לא ידע כי המנוחה קנתה לעצמה חלקת קבר ליד קברה של מלכה, ועל כך ניתן ללמוד מטענתו כי לאחר שנודע לו על פטירת המנוחה חיפש את מקום קבורתה (עמ' 192).