ז. התובע מסר גרסאות מבולבלות וסותרות באשר לאופן הגעת המנוחה אל משרד עוה"ד מנדלזון.
ח. המנוחה לא שילמה לעוה"ד מנדלזון עבור עשיית הצוואה, כי אם מסרה שהתובע הוא שישלם. עו"ד מנדלזון פנה אל התובע לצורך התשלום, והתובע לא התנער מכך או הפנה אותו אל המנוחה.
ט. עו"ד קרול מנדלזון חש מפוחד ומאוים מצד התובע.
י. עו"ד קרול מנדלזון לא זכר בוודאות כי החתימה על הצוואה נעשתה בנוכחותו.
יא. עוה"ד קרול מנדלזון ועו"ד ברונו מנדלזון לא ידעו להסביר את הבחירה בשתי הנשים האקראיות אשר הגיעו למשרדם כעדות לצוואה.
יב. טענת גב' חזום באשר למטרת הגעתה אל משרד עוה"ד מנדלזון בבוקר עשיית הצוואה, לא הוכחה ואף נסתרה.
יג. העדות לצוואה לא ידעו לתאר את המנוחה. תיאור גב' חזום את המנוחה דומה לתיאורה על ידי התובע, ושונה מהאופן בו נראתה במציאות.
--- סוף עמוד 44 ---
יד. בין גב' חזום לבין התובע קיימים קשרים אשר טיבם ומועד תחילתם לא הוברר עד תומו, וניכר כי הן גב' חזום והן התובע מנסים להסתיר מבית המשפט פרטים אודות קשריהם.
140. לאור כל האמור, בחינת נסיבות עשיית הצוואה, כפי שהוכחו לפניי, מעלה כי לא זו בלבד שאין בהן כדי לסתור את מסקנת המומחית כי חתימת המנוחה על גבי הצוואה זויפה, הן אף תומכות במסקנה זו ומחזקות אותה.
(ה) הקשר בין התובע לבין המנוחה
141. הגם שבאמור לעיל די על מנת לדחות את התביעה למתן צו לקיום הצוואה, לא אעשה מלאכתי שלימה מבלי לבחון את טענות התובע באשר לקשר בינו לבין המנוחה.
142. כאמור, התובע מסר מספר גרסאות, והיפוכן, ועדותו נמצאה בלתי אמינה בעיניי בכלל ובאשר לקשר בינו לבין המנוחה, בפרט.
143. באשר למועד בו פגש את המנוחה לראשונה, טען התובע בכתב ההתנגדות כי היה זה עת החל לבצע עבודות עבור המנוחה בשנת 2000; אולם, בתצהירו מיום 18.6.08 – שהוגש בהליך הפלילי ואשר הוגש כראייה בהליך שלפניי – טען התובע שהכיר את המנוחה במחצית שנת 2001 לערך. אף בחקירתו הנגדית לפניי העיד התובע כי הקשר בינו לבין המנוחה החל בשנת 2001 (עמ' 158, ש' 16-15).
144. אשר לתדירות ביקוריו אצל המנוחה, העיד התובע בתצהיר מיום 18.6.08: "לאחר כשנה של היכרות, התחלתי להביא לה מידי יום שישי וערבי חג, אוכל אותו בישלה אשתי ..." (סעיף 18, הדגשה לא במקור), ובהמשך העיד: "אני נהגתי לבקר אותה לפחות פעמיים בשבוע בדרך כלל בערבים. היא תמיד הייתה יושבת בבית, במרפסת" (סעיף 22, הדגשה לא במקור). לעומת זאת, בחקירתו הנגדית לפניי, העיד התובע כדלקמן: "הפגישות שלי היו איתה דינאמיות, זה לא פגישות קבועות, רוב הזמן הייתי נפגש איתה למטה. בבית הייתי אולי איזה עשר פעמים ..." (פרוטוקול הדיון מיום 23.1.13, עמ' 86, ש' 18-17, הדגשה לא במקור). עת התבקש התובע להסביר את המונח "פגישה דינאמית", פרט כי הכוונה לפגישות שהתקיימו אגב עבודתו בסביבת מגורי המנוחה (שם, ש' 21). קרי, על פי גרסת התובע בחקירתו הנגדית לפניי, אם במקרה שהה בסביבת מקום מגורי המנוחה לצרכי עבודתו, ואם ראה את המנוחה, דיבר עמה (עמ' 151, ש' 14-6). התובע העיד בחקירתו הנגדית לפניי כי הביא