--- סוף עמוד 54 ---
ובהמשך אפשרה להם להיכנס למשרדה כדי לחפש מסמכים שהיו חסרים להם במסגרת הליכים משפטיים שניהלו מול דיירים (סעיף 45 לתצהיר ליאורה).
175. האחיינים העידו כי לאחר פטירתה של מלכה, התהדקו מאוד הקשרים בין המנוחה לבינם, האחיינים עמדו עמה בקשר מתמיד, וסייעו לה ככל יכולתם וככל שהייתה נכונה לקבל סיוע (סעיף 27 לתצהיר ליאורה; סעיפים 14 ו-17 לתצהיר דוד). על פי עדות ליאורה, לאחר פטירתה של מלכה, מסרה המנוחה מפתחות לדירתה גם לדוד ולליאורה (סעיף 17 לתצהיר עדותה הראשית של ליאורה).
176. ליאורה העידה, כי דוד והיא התראו עם המנוחה באופן קבוע ועמדו בקשר יום יומי עם גב' שטרק (סעיף 36 לתצהיר עדותה הראשית). על פי עדותו של דוד, ביקש מגב' שטרק לוודא שהמנוחה שותה ואוכלת מספיק ואף השאיר לגב' שטרק כסף על מנת שתרכוש עבורה מזון בזמן שהותה בחנותה (סעיף 18 לתצהיר דוד).
177. לאחר פטירת מלכה, ביקשה המנוחה מדוד להגיש בקשה למתן צו ירושה בשמה ובשם האחיינים (סעיף 47 לתצהיר ליאורה).
178. גב' שטרק, אשר, כאמור, עדותה נמצאה אמינה ומהימנה בעיניי, ואשר הייתה בקשר עם המנוחה משנת 2005 ועד לפטירתה, העידה בפניי בהרחבה באשר לקשר בין המנוחה לבין דוד וליאורה. על פי עדותה, המנוחה סיפרה לה על דוד אותו כינתה "מתוק שלי", "חמוד שלי", "אלוהים שלי", "דוד הוא מלך", וכדומה (סעיף 5 לתצהיר עדותה הראשית, פרוטוקול הדיון מיום 24.1.13, עמ' 317-316; עמ' 327). גב' שטרק העידה, כי לאחר המקרה השני בו התעלפה המנוחה בחנותה, התקשרה על עו"ס ניצן והופנתה על ידה אל דוד וליאורה. מאז, לדבריה, נוצר קשר בינה לבין האחיינים, אשר הגיעו לבקר את המנוחה עת שהתה בחנותה (עמ' 322, ש' 15-14), נהגו להחנות את רכביהם ליד חנותה עת הלכו לבקר את המנוחה ודוד אף נתן בידיה סכום כסף על מנת שתרכוש למנוחה אוכל כשהיא בחנותה (סעיף 14 לתצהיר עדותה הראשית; עמ' 330-328; עמ' 332-331). גב' שטרק העידה כי דוד וליאורה נהגו לבקר את המנוחה באופן קבוע מדי שבוע עד עשרה ימים, ולעתים יותר בהתאם למצבה של המנוחה, וכן כי דוד נהג לקח את המנוחה לבית קפה או מסעדה או לטיולים ברכב מהם המנוחה נהנתה מאוד (סעיף 9 לתצהיר עדותה הראשית; עמ' 322, ש' 20 - עמ' 323). כן העידה, כי כאשר הבחינה שפרצו לבית המנוחה, הודיעה על כך לדוד או לליאורה והם דאגו לטפל בבעיה (סעיף 13 לתצהיר עדותה הראשית). עוד העידה, כי דוד ורחל ניסו לדאוג למנוחה, הביאו לה מצרכי מזון ובקבוקי שתייה וליאורה אף ניסתה לרכוש עבורה בגדים חדשים, אולם המנוחה סירבה לקבל עזרה. כמו כן, על פי עדותה, שמעה גב' שטרק אומרת כי בדוד היא בוטחת שינהל עבורה חלקה בנכסי המשפחה (עמ' 337). גב' שטרק העידה, כי דוד וליאורה היו מספרים לרחל על הנכסים והדיירים ורחל טענה שאין לה כבר כוח ושהיא לא רוצה לבוא לבתי משפט וכי היא